בס"ד
מוצאי שבת קודש חיי שרה תשפ"ב
צוואתו של הרב יונה פורת זצ"ל לציבור הרחב
הרב
שלו שבתאי – מושב מנוחה יע"א
מורי ורבותי, קהל קדוש, ברשות מו"ר אבי, הרבנים שליט"א, המשפחה האבלה.
אברהם
אבינו נולד בכורדיסטאן?
הלילה, מוצאי שבת
חיי שרה, זו אזכרת השבעה של הרה"ג הרב יונה פורת זצ"ל – רב מושב
רווחה ומועצה אזורית שפיר. נפל חלקו בפרשה שבה אנחנו קוראים על מותו של אברהם
אבינו בשיבה טובה, וכך מובא בפרשה (בראשית כה, ח-ט):
"וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ
וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו: וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל
מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה...".
ידוע שרבים הם המפרשים
האומרים שאברהם אבינו עליו השלום נולד בכורדיסטאן (עיין
בבא בתרא צ"א ע"א). המנוח הרב יונה זכה
לעלות ממקומו של אברהם אבינו עליו השלום והחזיק בדרכו ללכת ממקום למקום לקרוא בשם ה'
אל עולם, וכמו אברהם אבינו זכה גם הוא להיקבר בארץ הקודש. עיקר שבחו של אברהם
אבינו הוא "לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו"
(בראשית יח, יט). עיקר העיקרים הוא
ההמשכיות בקיום התורה והמצוות. וב"ה שזכה המנוח שבניו הולכים בדרכיו.
בני
סימונייא מחפשים רב
מובא בגמ' ירושלמי (יבמות
פי"ב הלכה ו) שבני סימונייא (שם
של מקום) באו לפני רבי יהודה הנשיא וביקשו ממנו שיתן
להם תלמיד חכם אחד מתלמידיו שינהיג אותם, שהוא דרשן, דיין, חזן, מלמד תינוקות,
שיעשה את כל צרכיהם. עכת"ד.
אפשר לומר שכך היה
הרב המנוח, הרב יונה פורת זצ"ל. כאשר אנחנו באים להספידו ולהתעסק בשבחיו,
אנחנו בעצם צריכים לדבר על רב שזכה למלא מכלול תפקידים עת כיהן כרב מושב רווחה
וכרב אזורי שפיר במשך שנים רבות. המנוח היה איש רב פעלים: מלמד תינוקות ורב בבית
ספר, דרשן, חזן, שוחט, מנקר, מוהל, עורך חופות וכו', כדרכם של חכמי כורדיסטאן
בדורות עברו.
רב
מושב – רבנות קהילה אמיתית
בשונה מחכמי כורדיסטאן,
הרב יונה זצ"ל זכה ללמוד כאן בארץ הקודש את רוב תורתו. הרה"ג הרב בנימין
אביעד זצ"ל[1],
קירב אליו את הרב יונה ועודדו להיות רב מושב. הרב בנימין אביעד היה אומר לתלמידיו
שומעי לקחו שהם צריכים להיות רבנים במושבים, כי זאת רבנות קהילה אמיתית, הרי
בשכונה גדולה בעיר הומה יש עשרות אלפי תושבים. מתוכם רק חלקם הקטן מגיע לבית
הכנסת, ממילא, הוא לא יכול להכיר את תושבי השכונה אישית. לעומת זאת, רבנים במושבים
מכירים את כולם ו'משופשפים' בכל צרכי הקהילה, מ-א' ועד ת'"[2].
בית
הוועד באבן שמואל
ב"בית-הוועד",
בישוב אבן שמואל, היה בית-מדרש בו התכנסו בכל יום שלישי רבנים ושוחטים מהאזור כולו
(לכיש, שפיר, קריית-גת ואשקלון). הרבנים למדו הלכה לעומקה מהרמב"ם הטור והשולחן-ערוך
על הסדר, ולאחר מכן, למדו ענייני פרשת השבוע ונושאים שונים בתורה[3].
בית-הועד" הוקם
על-ידי הרב בנימין אביעד זצ"ל בעידודו של מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל בזמן
היותו דיין בבאר-שבע, אשר גם ליווה אותו שנים רבות. במקום התכנסו רבני ידועי-שם, ביניהם
הרה"ג הרב חיים דוד הלוי זצ"ל[4]
– רבה של ראשון-לציון, ולימים הרב הראשי לת"א-יפו, הרה"ג יוסף שרביט זצ"ל
– רבה של אשקלון, מו"ר זקני הרב שבתאי בן חיים זצ"ל – רב מושב
מנוחה ומועצה אזורית לכיש ועוד רבנים חשובים.
כאמור לעיל, גם הרב
יונה פורת זצ"ל למד בבית הוועד. הוא סיפר בעבר כי "נכנסתי על מנת ללמוד
לרבנות. המושבים היו זקוקים לרבנים, והרב בנימין אביעד דחף אותי לבוא ללמוד. הרב
חיים דוד הלוי דרבן אותנו הרבה. אני קיבלתי מהרב חיים דוד הלוי המלצה, וכולם כיבדו
אותו ואת המלצותיו"[5].
מומחיות
בכל תחום
כאשר מרן הרב מרדכי
אליהו זצוק"ל נשא דברי הספד על הרב שלום משאש (רב העיר ירושלים) הוא תיאר כי
בדור הקודם, היה רופא כללי שהיה נותן תרופות לכל דבר בגופו של האדם, עבור כל חולי
וכל מכאוב, אך כיום יש לכל רופא התמחות מיוחדת, יש רופא מיוחד לראש, ויש רופא
עיניים, אף אוזן גרון וכו'. כך גם כיום יש רבנים כיום הבקיאים היטב בהלכות שבת, אך
בהלכות טהרת המשפחה אינם בקיאים או להיפך, אך בדור הקודם היו הרבנים צריכים להיות
בקיאים בכל נושא וכל תחום. ואכן כך היה הרב יונה זצ"ל מאותם רבנים של הדור
הקודם, מומחיות בכל תחום.
דברי
תורה מהרב יונה זצ"ל – צוואתו לציבור
אמרו רבותינו
ז"ל שהנשמה נמצאת במקום ההספד שלה: "אחים בהספידא דהתם קאימנא"[6].
לכן אני רוצה לומר לציבור היקר, דברי תורה מהרב יונה
זצ"ל, דברים אשר הוא אמר בהספד על מו"ר זקני הרב שבתאי בן חיים
זצ"ל. אם נתבונן בדברים, נראה כי הרב יונה השאיר לנו שם את צוואתו לציבור.
ואלו דברי קודשו[7]:
הגמרא (כתובות קג
ע"א) מספרת כך: "בשעת פטירתו של רבי אמר: 'לבני אני צריך'. נכנסו בניו
אצלו, אמר להם: 'היזהרו בכבוד אמכם. נר יהא דלוק במקומו. שולחן יהא ערוך
במקומו. מטה תהא מוצעת במקומה'".
שואלת שם הגמרא:
האם רבי צריך לצוות את בניו להיזהר בכבוד אמא? הרי זו מצווה מן התורה, שנאמר:
"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ". מתרצת הגמרא: הייתה זו אשת אב
בלבד – דהיינו, אם חורגת – עבורם. ושבה הגמרא להקשות: אשת אב גם כן מהתורה היא
דתניא: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ", "את
אביך" – זו אשת אביך, "ואת אמך" – זו בעל אמך,
"ויו" יתירה לרבות את אחיך הגדול. ומתרצת: "הני מילי
– מחיים, אבל לאחר מיתה – לא". אינו דומה כיבוד שחייבים באם ביולוגית לכיבוד
לאם חורגת.
עוד ציווה רבי את
בניו: "נר יהא דלוק במקומו". מה משמעות ציווי הנר? אלא, הנר הוא מבדיל
בין יום חול לבין השבת. בערב שבת מדליקים נרות. בדרך רמז, אומר להם רבי: בניי
היקרים! לשמור על קדושת השבת, שהנר הזה יהיה דלוק כל הזמן. לא רק שבת אחת – אלא כל
החיים שלכם, תלכו לאור הנר הזה, ואז תדעו מה מעלתה של שבת קודש.
הוסיף ואמר להם:
שולחן יהא ערוך במקומו. מה הוא שולחן? – שולחן הוא מאכלו של האדם. בדרך רמז אומר
להם: בניי היקרים! אני מבקש שתאכלו כשר. בדקו כל דבר מאכל הנכנס לפיכם: האם הוא
כשר, האם אין חשש תולעים, הופרשו תרומות ומעשרות וכו'. לא כל מאכל מותר להכניס
לפה. "שולחן ערוך" צריך להיות בביתו של כל אדם, כי האוכל הכשר משפיע על
הנשמה, משפיע על פיתוחו וגידולו של הילד. להכניס לתוך הפה דברים לא כשרים – זה
חמור ביותר.
לבסוף אמר להם: מטה
תהא מוצעת במקומה. בדרך רמז אומר להם: בניי היקרים! שמרו על טהרת המשפחה, על קדושת
הבית היהודי, על טהרת האישה, על טהרת הקודש. יש לכך השפעה גדולה מאוד, וכאשר שומרים על טהרת המשפחה
חלה קדושה יתירה בילדים, והם אינים מושפעים לרעה, חלילה. כאשר אמו של הילד טובלת
במקווה ומטהרת עצמה, מתקדשת, הילד מושפע לטובה ביראת השמים שלו, הוא מנומס והוא
בעל קדושה וטהרה.
אלו ציוויי רבי
לבניו כדי שהם יעבירו את הקדושה הלאה לדורות הבאים. גם אנו נאמר לעצמנו ולציבור
הקדוש: בע"ה נקיים הלכה למעשה, את קדושת השבת, את קדושת השולחן ואת קדושת
טהרת המשפחה. והמצוות הללו יהיו לעילוי נשמתו של המרוחם, הרב הגדול הרב שבתאי בן
חיים בן כתון, ותהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. והוא יתפלל בעד בניו, בנותיו,
חתניו, כלותיו, ניניו, נכדיו, אנשי מושב מנוחה, מושב רווחה, בעד כל הציבור הקדוש
הזה, ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים, אמן ואמן!
עד כאן דברי קודשו.
ואנחנו רק נוסיף ונאמר,
יהיו דברי התורה שאמרנו והמצוות החשובות הללו לעילוי נשמתו של המרוחם הרב הגדול, הרב
יונה פורת זצ"ל, ותהיה נשמתו צרורה בצרור החיים, והוא יתפלל בעד בניו, כלותיו,
וכל יוצאי חלציו, אנשי מושב רווחה, ומושב מנוחה, בעד כל הציבור הקדוש הזה, אמן כן
יהי רצון.
[1] הרב בנימין אביעד
זצ"ל. כיהן בקודש כרב האזורי הראשון באזור שפיר במשך ארבעים ושש שנים: ה'
תשט"ו – ה' תשס"א (1955-2001 למניינם). הקים עולה של תורה, רדף צדקה
וחסד, ייסד מוסדות תורה לנוער ומבוגרים, "בית וועד לרבנים ו"כולל"
לאברכים. דאג לרווחתם הגשמית של תושבי האזור. היה אהוב ומקובל על הבריות. כיהן
כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל בשנים ה' תשל"ג – ה' תש"מ (1973-1980
למניינם). נלב"ע במוצאי שבת קודש פרשת "כי תבוא" בי"ט אלול ה'
תשס"ד (2004 למניינם). תנצב"ה.
[2] כך סיפר לי הרב אשר אבידן שליט"א רב מושב
זרחיה (הובאו דבריו בספר השבח לאל, מהדורת תשע"ב, עמ' 187).
[3]
הרב יונה זצ"ל הזכיר את בית הועד בהספדו על מו"ר זקני הרב
שבתאי בן חיים זצ"ל, וז"ל: "הזיכרונות שלנו מהרב [=הרב שבתאי בן
חיים] הם עוד מהימים בהם היינו מתכנסים, אחת לשבוע, ב"בית-הועד" שבאבן
שמואל. לשם היו מגיעים רבנים מאזור לכיש, שפיר, חוף אשקלון ואשקלון. ישבנו, למדנו
ולבנו סוגיות ב"ה מהבוקר עד צהרי היום" (השבח לאל, מהדורת תשע"ב,
עמ' 196).
[4] הרב חיים דוד הלוי מזכיר "בית וועד" זה
בספרו שו"ת "עשה לך רב" (ח"ח סימן סו) וז"ל: "ומעשה
היה כשהייתי מרצה שיעור בטור ושו"ע יורה דעה בבית הועד באבן שמואל, והגענו
להלכות אבלות..."
[5] מתוך ספר ביוגרפיה על הרב חיים דוד הלוי זצ"ל
(פרק יז), מאת הסופרת אפרת קראוס. הספר טרם יצא לאור.
[6] שבת (קנג ע"א). ופירש רש"י: "בשעת מיתתי התאמץ
בהספד שלי שיתחממו וייכמרו רחמי העומדים ויבכו: דהתם קאימנא – [ששם עומד
אני] בשעת הספד ואשמע איך תתחמם".
[7] הובאו בספר "השבח לאל" מהדורת
תשע"ב, עמ' 196.
