בס"ד
תשובת ריש לקיש (דף מקורות)
1. תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פד עמוד א
יומא חד הוה קא סחי רבי יוחנן בירדנא, חזייה ריש
לקיש ושוור לירדנא אבתריה, אמר ליה: חילך לאורייתא! - אמר ליה: שופרך לנשי! - אמר
ליה: אי הדרת בך - יהיבנא לך אחותי, דשפירא מינאי. קביל עליה. בעי למיהדר לאתויי
מאניה - ולא מצי הדר. אקרייה ואתנייה, ושוייה גברא רבא. [=יום אחד היה רבי יוחנן רוחץ בנהר הירדן. ראה
אותו ריש לקיש בזמן שהוא עוד היה לסטים, מעברו השני של הנהר, דילג ריש לקיש את כל
רוחב הנהר לעברו של רבי יוחנן. אמר לו רבי יוחנן: חילך לאורייתא! כחך הרב, יפה הוא
לסבול עול תורה. אמר לו ריש לקיש: יופייך ראוי לנשים. אמר לו רבי יוחנן: אם תחזור
בתשובה, אתן לך את אחותי לאשה, שהיא יותר יפה ממני. קיבל ריש לקיש על עצמו לחזור
בתשובה. רצה ריש לקיש לדלג בחזרה את הנהר כדי לקחת משם את בגדיו, לא הצליח לחזור
בקפיצה, כי מיד שקיבל עליו עול תורה, תשש כחו. לימד אותו רבי יוחנן מקרא ומשנה, עד
שהיה ריש לקיש לאדם גדול].
2.
רש"י מסכת בבא
מציעא דף פד עמוד א
חזייה
ריש לקיש - שהיה לסטים. שוור - קפץ. אמר
ליה - ר' יוחנן. חילך לאורייתא - כמה כוחך יפה לסבול עול תורה. שופרך
- יופייך. לנשי - ראוי לנשים. ולא מצי - לקפוץ כבראשונה, דמשקבל
עליו עול תורה תשש כוחו.
3. תוספות מסכת בבא מציעא דף פד עמוד א
מכאן אמר רבינו תם דריש לקיש מתחלה ידע הרבה אלא
שפרק עול תורה ונעשה עם הארץ ועסק בלסטיות מדקאמר 'אי הדרת בך' משמע להיות כבתחלה
ולא תפרוק עול תורה מעליך.
4.
רמב"ם הלכות
תשובה פרק ג הלכה ד
אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז
יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו
בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק
אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם
דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה, לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו
חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב, חטא חטא אחד הרי הכריע
את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה, עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו
ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה שנאמר וצדיק יסוד עולם זה
שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו, ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות
בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה, ונהגו
כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד
שיאור היום.
5. פרקי דרבי אליעזר פרק מג
בֹּא וּרְאֵה כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה מֵרַבִּי
שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, שֶׁהָיוּ הוּא וּשְׁנֵי רֵעָיו גּוֹזְלִים וְחוֹמְסִים
כָּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בַּדָּרֶךְ. מֶה עָשָׂה, הִנִּיחַ לִשְׁנֵי רֵעָיו
שׁוֹדְדִים בֶּהָרִים, וְשָׁב לֵאלֹהֵי אָבִיו בְּכָל לִבּוֹ בְּצוֹם
וּבִתְפִלָּה, וְהָיָה מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
וְהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל יָמָיו וּבְמַתְּנוֹת עֲנִיִּים, וְלֹא שָׁב אֶל
מַעֲשָׂיו הָרָעִים עוֹד, וְנִרְצֵית תְּשׁוּבָתוֹ. וּבְיוֹם שֶׁמֵּת מֵתוּ
שְׁנֵי רֵעָיו הַשּׁוֹדְדִים בֶּהָרִים. וְנָתְנוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן
לָקִישׁ חֵלֶק הַחַיִּים, וְלִשְׁנֵי רֵעָיו בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיוֹת. וְאָמְרוּ
שְׁנֵיהֶם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ מַשׂוֹא
פָּנִים לְפָנֶיךָ, זֶה הָיָה שׁוֹדֵד עִמָּנוּ בֶּהָרִים וְהוּא בְּאוֹצַר
הַחַיִּים וְאָנוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיוֹת, אָמַר לָהֶם זֶה עָשָׂה תְשׁוּבָה
בְּחַיָּיו וְאַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם. אָמְרוּ לוֹ הַנַּח לָנוּ וְנַעֲשֶׂה
תְשׁוּבָה, אָמַר לָהֶם אֵין תְּשׁוּבָה אֶלָּא עַד הַמִּיתָה. מָשָׁל לְמָה
הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁהוּא רוֹצֶה לִפְרוֹשׁ בַּיָּם, אִם אֵינוֹ לוֹקֵחַ
בְיָדוֹ לֶחֶם מֵאֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, אֵינוֹ מוֹצֵא בַיָם, אִם רוֹצֶה לֵילֵךְ לוֹ
לִקְצֵה הַמִּדְבָּר, אִם אֵינוֹ לוֹקֵחַ מִן הַיִּשּׁוּב לֶחֶם וּמַיִם,
בַּמִּדְבָּר אֵינוֹ מוֹצֵא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. כָּךְ אִם אֵין אָדָם עוֹשֶׂה
תְשׁוּבָה בְּחַיָּיו, לְאַחַר מִיתָה אֵין לוֹ תְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר [משלי ו,
לה] לֹא יִשָׂא פְּנֵי כָל כֹּפֶר. וּכְתִיב אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת
[ירמיה יז, י].
6. ראשית חכמה שער התשובה
למדנו מכלל תשובת ריש לקיש חמשה דברים: 1. צום 2.
תפילה 3. משכים ומעריב לבית הכנסת 4. עסק התורה 5. צדקה. ודברים אלו בהשתתף קצתם
אלו עם אלו מכפרים העוונות וקורעים לו גזר דינו.
צום/תענית
7. יואל פרק ב פסוק יב
וְגַם עַתָּה נְאֻם יְקֹוָק שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל
לְבַבְכֶם וּבְצוֹם וּבִבְכִי וּבְמִסְפֵּד:
8. מדרש משלי (בובר) פרשה ו סימן ד
אל תתן שנה לעיניך. מלעשות תשובה, שהתשובה
ומעשים טובים כתריס לפני הפורעניות.
ד"א אל תתן שנה לעיניך וגו' מלישב
בתענית, למה, שהתענית קרובה לתשובה, שנאמר 'וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל
ה' אלהיכם' (יואל ב יג), אם עשיתם כן, 'כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם
על הרעה' (שם שם), וכל כך למה, כדי להנצל מדינה של גיהנם, ועליה מפרש שלמה בקבלה
הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש. כדי שלא תתיקש בגזירתה של גיהנם.
תפילה מעומק הלב
9. זוהר פרשת אחרי מות [סט ע"ב]
אימתי
אתדכי בר נש מחוביה? בשעתא דעאל בהאי תשובה כדקא חזי, ר' יצחק אמר דתב קמי מלכא
עלאה וצלי [דף ע עמוד א] צלותא מעומקא דלבא הדא הוא דכתיב ממעמקים קראתיך יי', ר'
אבא אמר ממעמקים קראתיך יי' [=אימתי מיטהר האדם מחטאו? בשעה שנכנס בתשובה זו כראוי ר' יצחק אמר: ששב
לפני המלך העליון, ומתפלל תפילה מעומק הלב. זהו שכתוב ממעמקים קראתיך יי'].
בתי כנסת
10. תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה
יט
"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב
מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל: כִּנְחָלִים נִטָּיוּ..."(במדבר פרק כד, ה-ו). וכי
מה טיבן של נחלים אצל בתי מדרשות? אלא מה נחלים יורדין בני אדם לתוכן כשהן טמאין,
וטובלין ועולין מתוכן כשהן טהורין, כך בתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהן
מלאין עונות, ויוצאין מתוכן כשהן טהורין, לכך נאמר מה טובו אוהליך יעקב [וגו']
כנחלים נטיו.
עסק התורה
11. מדרש משלי (בובר) פרשה ו סימן ג
אבות העולם משיבין להם לישראל ואומרים להם הואיל
ונתפשתם במצודת יום הדין אין לכם אלא לישב ולהתעסק בדברי תורה, למה, שהתורה מכפרת
עון.
12. תלמוד בבלי מסכת מנחות דף קי עמוד א
אמר ריש
לקיש, מאי דכתיב: זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם? כל העוסק בתורה, כאילו
הקריב עולה מנחה חטאת ואשם. אמר רבא: האי לעולה למנחה, עולה ומנחה מיבעי ליה! אלא
אמר רבא: כל העוסק בתורה, אינו צריך לא עולה (ולא חטאת) ולא מנחה ולא אשם. אמר רבי
יצחק, מאי דכתיב: זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם? כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב
חטאת, וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם.
13. ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שו
'יערף כמטר לקחי', רבי אליעזר בנו של רבי יוסי
הגלילי אומר אין יערף אלא לשון הריגה שנאמר (דברים כא ד) 'וערפו שם את העגלה בנחל'
על מה עגלה מכפרת? על שפיכות דמים - כך דברי תורה מכפרים על כל עבירות. 'כשעירים
עלי דשא', ועל מה שעירים מכפרים? על חטאות - כך דברי תורה מכפרים על חטאות.
וכרביבים עלי עשב, מה רביבים באים תמימים ומכפרים - כך דברי תורה מכפרים על כל
עונות ועבירות.
צדקה
14. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח עמוד א
דאמר רב שמואל בר אמי, ואמרי לה אמר רב שמואל בר
נחמני אמר רב יונתן: מנין לגזר דין שיש עמו שבועה שאינו נקרע - שנאמר (לכן) [ולכן]
נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה. אמר רבא: בזבח ובמנחה - אינו
מתכפר, אבל מתכפר בתורה. אביי אמר: בזבח ומנחה - אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה
ובגמילות חסדים. רבה ואביי מדבית עלי קאתו, רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין, אביי
דעסק בתורה ובגמילות חסדים - חיה שיתין שנין.
15. קהלת רבה (וילנא) פרשה ה סימן ו
'כִּי בְרֹב חֲלֹמוֹת וַהֲבָלִים וּדְבָרִים
הַרְבֵּה כִּי אֶת האלקים יְרָא' - אמר רבי אם ראית חלומות קשין וחזיונות קשין
והפוכין או שאת מתיירא מהן קפוץ לשלשה דברים ואתה ניצל מהן דאמר ר' יודן בשם ר'
אליעזר: ג' דברים מבטלין גזירות רעות ואלו הן תפלה צדקה תשובה ושלשתן בפסוק
אחד הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב' ז, יד) 'וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא
שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם
הָרָעִים וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת
אַרְצָם', 'וְיִתְפַּלְלוּ' - זו תפלה, 'וִיבַקְשׁוּ פָנַי' זו צדקה, הדא הוא
דכתיב (תהלים י"ז) 'אני בצדק אחזה פניך', 'וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים'
- זו תשובה, ואחר כן 'וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וגו', ר' מונא אמר אף
התענית שנאמר (שם /תהלים/ כ') יענך ה' ביום צרה, ר' חייא ור' יוסי אומר אף
שינוי השם ושינוי מעשה, ויש אומרים אף שינוי מקום דכתיב (בראשית י"ב) לך
לך מארצך, שינוי השם מאברהם אבינו שנא' (שם י"ז) 'ולא יקרא עוד את שמך אברם
והיה שמך אברהם' אברם אינו מוליד אברהם מוליד שרי אינה יולדת שרה יולדת, שינוי
מעשה מנינוה שנאמר (יונה ג') 'וירא האלקים את מעשיהם'.
