09/06/2021

יציאה מארץ ישראל לצורך טיול

בס"ד

 

יציאה מארץ ישראל לצורך טיול 

מעלת ארץ ישראל

1.       בראשית פרק כו, א-ב

(א) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל  אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה: (ב) וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.

2.       רש"י בראשית פרק כו פסוק ב

(ב) אל תרד מצרימה - שהיה דעתו לרדת מצרימה כמו שירד אביו בימי הרעב, אמר לו אל תרד מצרימה שאתה עולה תמימה, ואין חוצה לארץ כדאי לך.

3.       במדבר פרק לג פסוק נג

וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ.

4.       דברים פרק ח, ז-ח

(ז) כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: (ח) אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ:

5.       תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קי עמוד ב

ת"ר: הוא אומר לעלות, והיא אומרת שלא לעלות - כופין אותה לעלות, ואם לאו - תצא בלא כתובה, היא אומרת לעלות, והוא אומר שלא לעלות - כופין אותו לעלות, ואם לאו - יוציא ויתן כתובה. היא אומרת לצאת, והוא אומר שלא לצאת - כופין אותה שלא לצאת, ואם לאו - תצא בלא כתובה; הוא אומר לצאת, והיא אומרת שלא לצאת - כופין אותו שלא לצאת, ואם לאו - יוציא ויתן כתובה.... תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קי עמוד ב

ת"ר: לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל - דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו אלוה, שנא': לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים, וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל - כאילו עובד עבודת כוכבים; וכן בדוד הוא אומר: כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים, וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים?

 

אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל - כאילו עובד עבודת כוכבים.

6.       תלמוד בבלי מסכת גיטין דף עו עמוד ב

אמר רב ספרא: כי הוו מיפטרי רבנן מהדדי - בעכו הוו מפטרי, משום דאסור לצאת מארץ לחוצה לארץ.

7.       רש"י מסכת גיטין דף עו עמוד ב

כי הוו מיפטרי רבנן מהדדי - בני מדינת הים שהיו הולכין ללמוד תורה בארץ ישראל כשחוזרים לבתיהם היו חביריהם בני ארץ ישראל מלוים אותן עד עכו ומשם נפטרים מהם.

שאסור - לבני ארץ ישראל לצאת חוצה לארץ.

8.       ילקוט שמעוני תורה פרשת ראה רמז תתפה

מעשה ברבי יהודה בן בתירא ורבי מתיא בן חרש ורבי חנינא בן אחי רבי יהושע ורבי יהושע ורבי יונתן שהיו יוצאין חוצה לארץ והגיעו לפלטוס וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהן וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהן וקראו את המקרא וירשת וישבת בה ושמרתם לעשות, אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה.

9.       חידושי הגרי"ז מסכת סוטה דף לה עמוד א

כל עיקר גזירת הגלות וחורבן ביהמ"ק בא מפני חטא המרגלים,

מצות ישוב הארץ

10.   השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שכחת העשין

מצוה רביעית שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה... שכל היוצא ממנה ודר בחוצה לארץ יהא בעיניך כעובד עבודה זרה...אם כן היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה.

11.   תוספות מסכת כתובות דף קי עמוד ב

היה אומר רבינו חיים דעכשיו אינו מצוה לדור בא"י כי יש כמה מצות התלויות בארץ וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם.

12.   מגילת אסתר שכחת העשין מצוה ד

מצות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה רק בימי משה ויהושע ודוד וכל זמן שלא גלו מארצם אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצוה זו נוהגת לדורות עד עת בוא המשיח...ומה שאמר הרמב"ן שהחכמים אמרו כי כבוש הארץ היא מלחמת מצוה, זהו כאשר לא נהיה משועבדים לאומות....

מתי מותר לעזוב את הארץ

13.   תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף צא עמוד א

ת"ר: אין יוצאין מארץ לחו"ל - אא"כ עמדו סאתים בסלע.

14.   רשב"ם מסכת בבא בתרא דף צא עמוד א

אין יוצאין כו' - שמפקיע עצמו מן המצות.

15.   רמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה ז

ומותר לשכון בכל העולם חוץ מארץ מצרים... בשלשה מקומות הזהירה תורה שלא לשוב למצרים...

16.   רמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה ט

אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חטין בשני דינרין, במה דברים אמורים כשהיו המעות מצויות והפירות ביוקר, אבל אם הפירות בזול ולא ימצא מעות ולא במה ישתכר ואבדה פרוטה מן הכיס, יצא לכל מקום שימצא בו ריוח, ואף על פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום.

17.   שו"ע או"ח הלכות חוה"מ סימן תקלא סעיף ד

 ואלו מגלחין במועד...וכן הבא ממדינת הים בחול המועד, או שבא בערב הרגל ולא היה שהות ביום לגלח, והוא שלא יצא מארץ ישראל לחוצה לארץ לטייל.

18.   מגן אברהם סימן תקלא ס"ק ז

לטייל. אבל יצא להרויח או לראות פני חבירו שרי דמקרי מצוה.

19.   ברכי יוסף אורח חיים סימן תקסח ס"ק יא

הנודר לילך על קברי הצדיקים וכו'. אף אם יושב בארץ ישראל ונפשו אותה להשתטח על קברי הצדיקים בח"ל, או יושב ירושלם ורוצה ללכת על קברי צדיקי שבארץ ישראל, שרי לילך אדעתא לחזור.

פסיקת האחרונים

20.   שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן נז

מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לצורך פרנסה ולסחורה, ובלבד שיהיה על מנת לחזור לארץ בהקדם, אבל להשתקע בחוץ לארץ אסור. ואסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לטייל אפילו על מנת לחזור לארץ ישראל. ומותר לצאת לחוץ לארץ ללמוד תורה ולישא אשה על מנת לחזור לארץ ישראל.

21.   שו"ת עשה לך רב חלק ח סימן מט

ומה ששאלת עוד, על זה שהוריך נסעו מספר פעמים לטיולים בחו"ל והדבר גורם לי צער... אבל הסתפקתי אם בתור לימוד זכות יש איזו שיטה בפוסקים שמתירה לנסוע לחו"ל כדי לטייל... הנה בענין זה כתב כבר הגר"ע יוסף שליט"א בשו"ת "יחוה דעת" (חלק ה' סימן נ"ז) ועלתה חכמתו לאסור. ואעפי"כ לדעתי אל תעיר מאומה להוריך על כך, שכן פוק חזי מאי עמא דבר, שרבנים ואדמורי"ם נוסעים מידי שנה בכל קיץ לבתי - מרגוע לאירופה לנופש וטיול, וכן יש חברות נסיעה לטיולים של הצבור הדתי ולא שמענו מי שמיחה על כך, ויש מי שרוצה ללמד זכות על אותם רבנים ואדמורי"ם, שבמקום שהם נמצאים בחופשתם בחו"ל דורשים בדברי - תורה ויראת ה' ומעוררים לבבות השומעים לאהבת ה' ותורתו, או מפני שהם עוסקים כל השנה כולה בתורה ועבודת ה' המתישה כחם וצריכים להחליף כח וכו' וכו'. והרואה יראה שאלה הן טענות קלושות עד מאד להתיר איסור יציאה לטיול בחו"ל אם אכן ישנו. ועוד שכל אדם עובד קשה כל השנה כולה לפרנסת בני ביתו, שהיא מצוה ממש, וגם עוסק הוא בעבודת ה' יום יום, וכל אדם אם - כן זקוק למרגוע ונופש, ואם - כן הותרו כל הטיולים מעיקרם בטענה זאת. כל זה לדעת האוסרים, ויש עמי בכתובים בענין זה באורך ודי בזה.

22.   שו"ת שבט הלוי חלק ה סימן קעג

אבל בדעתו לחזור אסור לצאת שלא לצורך כלל, אבל בצורך כל דהו לא גזרו, ובטיול ע"פ סברא לא נקרא צורך, ומכ"מ אם הולכים לזמן מועט מאד לראות פלאי הטבע של יוצר בראשית ב"ה יש מקום לצדד להקל, כמובן צריך להפך הכל לדרך מצוה.

23.   פסקי הלכה ממרן הגר"מ אליהו (סיכום על פי תשובות משו"ת הרב הראשי[1])

א.      טיול לחו"ל – נסיעה לסתם טיול בחוץ לארץ אסורה, ואלו שיוצאים לטיול סתם אינם נוהגים כהלכה. וכן כתב הרמב"ם (הלכות מלכים פרק ה, הלכה ט) שהותרה יציאה לחו"ל רק ללמוד תורה, לישא אשה, להציל מן העכו"ם או אם חזק הרעב בארץ[2]. בכל אופן, מי שיוצא לחו"ל כדי ללמד את בני חו"ל תורה, או לעודדם לעלות לארץ ישראל, מותר במקרה כגון זה לשלב בנסיעה גם טיול[3].

ב.      אדם מדוכא וטיול בחו"ל ירפאנו – מותר לו לנסוע לטיול[4].

ג.       טיול לפולין – אם כוונת הטיסה לפולין לשם טיול גרידא – הדבר אסור. אך אם זוהי נסיעה לשם לימוד ענייני השואה והנחלתה לאחרים – מותר הדבר, איך אין זו מצוה[5].

העיר אילת

24.   שו"ת אור לציון חלק ג - הערות פרק כג - דיני יום טוב שני

ולענין איסור יציאה לחו"ל, דין אילת כדין יציאה לחוץ לארץ, וכשם שאסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ אלא באופנים מסוימים, וכמבואר בדברי הרמב"ם בפרק ה' מהלכות מלכים הלכה ט', כך הדין ביציאה מארץ ישראל לעיר אילת. (וראה עוד בזה בספר אור לציון שביעית פרק ו' בבאורים לתשובה ב', ע"ש).

25.   ילקוט יוסף קצוש"ע יורה דעה סימן שלא - פרק א - יסודות מצות השמיטה

אילת נחשבת לחוץ לארץ לגבי חיוב תרומות ומעשרות, ולגבי שביעית, וכל הגידולים הגדלים שם בקרקע של ישראל, אין בהם קדושת שביעית, ואין בהם איסור ספיחין. אך אין צריך לעשות שם ב' ימים טובים של גלויות. [ואין להחמיר בזה שלא להניח תפילין באסרו חג וכו']. ולגבי טיול לאילת דינו כטיול לחו"ל, ובכל אופן שמתירים לצאת לחו"ל יש להתיר גם לאילת. [ילקו"י הל' שביעית מהדורת תשס"א פרק א' ס"ה עמוד ע'].

26.   שו"ת שבט הלוי חלק ה סימן קעג

אחדשה"ט וש"ת באה"ר, אשר שאל בקצור, אם אילת ואופירה חו"ל, על אופירה כמעט אין ספק שהוא חו"ל, וגם אילת יראה כן,

27.   שו"ת הרב הראשי תשמ"ח-תשמ"ט סימן ריז[6]

[שאלה:] אני ילד דתי בן 12. לא מזמן הלכתי לשיעור תורה בו למדנו שהעיר אילת אינה שייכת לארץ-ישראל, מכיוון שהיא מחוץ לגבולות הארץ. האם זה נכון? אני מאד מבקש לקבל תשובה מהרב.

[תשובה:] יש בהלכה שני סוגי כיבוש של א"י, הנקראים "כבוש ראשון" ו"כבוש שני". "כבוש ראשון" היה ע"י עולי מצרים, והם כבשו את כל אזור אילת. ואילו "כיבוש שני" נעשה ע"י עולי בבל והם לא כבשו אזור זה.

 כפי שידוע לנו מחז"ל שלמה המלך שלט בכל האזור. כיון שמקומה של אילת לא נכבש ע"י עולי בבל, לכן כל הפירות והירקות הגדלים שם חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות אך בלי ברכה.

מותר לטייל לאילת, ואין הדבר נחשב כיציאה לחוץ לארץ. אין לנהוג בה יום טוב שני של גלויות אלא יש לנהוג בה כמו בכל ארץ ישראל.

 



[1] הובא גם בספרו דברי מרדכי על התורה, במדבר, עמ' קו.

[2] שו"ת הרב הראשי, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קעא, עמ' 410-411; ועיין עוד שו"ת הרב הראשי, תש"נ-תשנ"ג, עמ' 77, חוות דעת הלכתית בנושא הירידה מן הארץ.

[3] שו"ת הרב הראשי, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן רח, עמ' 510-511.

[4] שו"ת הרב הראשי, עמ' 510, הערה 2.

[5] שו"ת הרב הראשי, סימן קעא, עמ' 410-411; ועיין בשו"ת הרב הראשי, עמ' 510, הערה 2 שכתב שם הרב בנוסח שונה: "נסיעה לפולין  - מותר, כי בזה לומדים על רשעת הגוים וגם לומדים לא להתחבר לגוים ולתרבותם המביאה להתבוללות".

[6] הובא גם בספרו דברי מרדכי על התורה, במדבר עמ' רפא.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בן איש חי - מאמר מרדכי - פרשת וישב [הלכות חנוכה]

  פרשת וישב הלכות חנוכה אמר המחבר יצ"ו: אזכיר עוד בפרשה זו הלכות חנוכה, אשר רוב השנים אני דורש אותם בעזרת השם יתברך בפרשת ויש...