14/07/2021

הנחת תפילין בתשעה באב (דף מקורות)

 בס"ד

אבל אסור להניח תפילין

1.       תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף טו עמוד א

אבל אסור להניח תפילין, מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך - מכלל דכולי עלמא אסור.

2.       שו"ע יו"ד הלכות אבילות סימן שפח סעיף א

 אבל אסור להניח תפילין ביום ראשון; ואחר שהנץ החמה ביום שני, מותר להניחם.

3.       תלמוד בבלי מסכת תענית דף ל עמוד א

תנו רבנן: כל מצות הנוהגות באבל נוהגות בתשעה באב.

4.       שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן לח

סעיף ה - אבל ביום ראשון אסור להניח תפילין, מכאן ואילך  חייב, אפי' באו פנים חדשות.

סעיף ו - בתשעה באב חייבין בתפילין.

א.    הנוהגים לא להניח תפילין בתשעה באב

5.       ראב"ד - תשובות ופסקים סימן קכא

ותשעה באב אסור בתפלין, כך כתב הגאון מי שערב לו הדבר יעשה כמותו כי אני מעולם לא הנחתים בו, ויותר טוב לשים אפר מקלה בראשו.

6.       הלכות שמחות (למהר"מ) סימן נא

ונראה דבתשעה באב נמי אין להניח תפילין כמו ביום ראשון דאבל שאין יום מר יותר ממנו יום קבוע לבכיה לדורות.

7.       ספר הרוקח הלכות תשעה באב סימן שי

תשעה באב אין מתעטפין על שם בצע אמרתו ולא תפילין על שם השליך משמים ארץ תפארת ישראל. נותנין אפר מקלה בראשיהן כדאיתא בפרק חזקת הבתים לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר. המתאבל על ירושלם זוכה ורואה בשמחתה שנאמר שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה.

8.       ספר סודי רזיי חלק א פתיחה

ולמה כותבין שד"י בתפלין, שי"ן בארבע בתים בראש, דל"ת כנגד הצואר, יו"ד ביד. כי שד"י כנגד אבות. תדע יעקב יצחק אברהם ס"ת שלהם בא"ת ב"ש שד"י...ולמה שי"ן בבתי תפילין שבראש, שהיא כנגד יעקב, לפי שכתוב (ישעיה מט, ג) ישראל אשר בך אתפאר, ותפילין נקראו פאר שנאמר (יחזקאל כד, יז) פארך חבוש עליך. ובשעת החורבן השליכם לארץ דכתיב (איכה ב, א) השליך משמים ארץ תפארת ישראל. ובתפילין ג"ת אותיות, וזהו גת דרך ה' (שם א, טו). לכן בתשעה באב נותנים אפר במקום תפילין, ולימות המשיח לתת להם פאר תחת אפר

9.       ספר שבלי הלקט סדר תענית סימן רע

יש שנוהגין שלא להניח תפילין בט' באב לפי שכתוב לשום לאבילי ציון לתת להם פאר תחת אפר וגו' אלמא במקום שיש אפר אין פאר ובתשעה באב כתיב העלו עפר על ראשם וכן היה מנהג זקיני ר' אברהם הרופא זצ"ל כשקורין איכה בליל ט' באב כשהיה מגיע לפסוק הזה העלו עפר על ראשם היה נוטל עפר ונותנו בראשו במקום תפילין....

ב.     המחייבים להניח תפילין בתשעה באב

10.   תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן קנה

רב ששנא גאון ז"ל - בתשעה באב גופו מותר להניח תפילין דהא כבר אמרינן אבל מותר להניח תפילין ומה אבל דאבלות חדתא ולבו מריר על מתו חייב להניח תפלין תשעה באב דאבלות עתיקא היא ודשנן בה מכמה שני על אחת כמה וכמה שחייב להניח תפלין וכך הלכה למעשה בב' ישיבות מניחין תפלין בט' באב.

11.   תורת האדם (רמב"ן) שער האבל, ענין אבלות ישנה

ומסתברא דחייבין במצות תפלין בת"ב, ואף על גב דהיא מצות לא תעשה הנוהגת באבל, כיון דאבל לא מיתסר בהו אלא יום ראשון דאבלות לא חמור תשעה באב טפי מיום שני דאבל...הילכך תפלין דלא מיתסר בהו אבל אלא ביום ראשון בלבד חייב בהן בתשעה באב, ונותן תפלין ביד ובראש, שלא ראו לבטל מצוה משום אבלות ישנה אלא ביום ראשון של אבלות בלבד דכתיב ביה ואחריתה כיום מר וכדאמרינן התם מצוה שאני, כך נראה לי. ושוב מצאתי בגליוני הראשונים תשובה לרבינו האי ז"ל ...זכינו להסכים לדעתו וכן עיקר, ומכל מקום אבל שחל שביעי שלו בתשעה באב ודאי מניח תפלין דהא לא נהוג בהו אבלות אלא ביום ראשון.


 

12.   שו"ת הרשב"א חלק ה סימן ריד

שאלה: אי מותר להניח תפילין בט' באב או לא? תשובה: נמצא להגאון ר' האיי ז"ל דמותר להניחם ולזה הסכים מורי הרב הרמב"ן ז"ל בספרו הידוע תורת האדם.

13.   ספר אור זרוע חלק ב - הלכות אבילות סימן תלט

וראיתי כתוב שהשיב רבינו יצחק דמותר להניח תפילין בט' באב דלא גרע מיום שני של אבל דשרי.

14.   רא"ש מסכת תענית פרק ד סימן לז

ומסתברא דחייב בתפילין אף על גב דהיא מצות לא תעשה כיון דבאבל גופיה לא מיתסר אלא ביום ראשון ולא חמיר תשעה באב משבעת ימי אבילות... ורבינו מאיר כתב ונראה דבתשעה באב אין להניח תפילין כמו ביום ראשון דאבל דאין יום מר יותר ממנו יום קבוע בכיה לדורות. ואפשר שדחק למצוא סמך למנהג אשכנז. אבל לכאורה נראה כמו שכתבתי למעלה.

ג.      שיטות שממזגות בין שתי השיטות

15.   רמב"ם הלכות תעניות פרק ה הלכה יא

תלמידי חכמים אין נותנין זה לזה שלום בתשעה באב, אלא יושבים דוים ונאנחים כאבלים...ומקצת החכמים נוהגין שלא להניח בו תפילין בראש.

16.   מגיד משנה הלכות תעניות פרק ה הלכה יא

ומקצת החכמים נוהגין וכו'. פירוש סברת רבינו הוא שרשאי אדם להניח תפילין בט' באב והרי הוא בזה כשאר הימים אלא שמקצת החכמים נהגו שלא להניחם שאם היה דעתו ז"ל שאסור להניחם לא היה כותב כן אלא דעתו הוא כמ"ש וכן הוא עיקר.

17.   הגהות מיימוניות הלכות תעניות פרק ה הלכה יא

[ג] וכן בספר המצות שאסור מפני שנקרא פאר וכן מהר"ם כתב בהלכות שמחות שלו, אמנם ראיתיו מניח תפילין מן המנחה ולמעלה.

18.   בית יוסף או"ח סימן תקנה

וכן נהגו העולם שלא להניח תפילין בתפילת שחרית ובמנחה מניחין אותם.

19.   שו"ע או"ח סימן תקנה סעיף א

 נוהגים שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית, ולא טלית, אלא לובשים טלית קטן תחת בגדיו בלא ברכה; ובמנחה מניחים ציצית ותפילין, ומברכים עליהם.

ד.     מנהג המקובלים להניח גם/רק בשחרית

20.   ברכי יוסף אורח חיים סימן תקנה

ואנא חזיתיה לתפילי דבי חביב'י המקובל המופלא מהר"ש שרעבי נר"ו שנהג להניח דרש"י ור"ת בימי אבלו ובט' באב בבקר, ואמר שהמעמיק בסודן של דברים עיניו יחזו שכן עיקר.

21.   מועד לכל חי (הרב פלאג'י) סימן י אות ס

מי שהוא שליח ציבור יניח טלית ותפילין של רש"י ורבנו תם ויקרא ק"ש ואחרי כן יסירם וילך לבית הכנסת, ומי שאינו שליח ציבור יתפלל ביחיד בביתו בהצנע עם טלית ותפילין כאורחיה בכל יום בלי שינוי כלל...

22.   בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים אות כה

ביום ט' באב יניח ציצית ותפילין רש"י ור"ת בבוקר בביתו, ויקרא ק"ש בלבד, ואח"כ ילך לבית הכנסת להתפלל עם הציבור, ואותם שנוהגים לעשות זאת עד זמן המנחה לאו שפיר עבדי. ופרשת קדש ופרשת והיה כי יביאך יש נוהגים לאומרם בט' באב, ויש שאין אומרים אותם, וכל אחד יעשה כמנהגו בזה.

23.   כף החיים תקנה אות ד

מנהג בית אל יכב"ץ שבעיר קדשינו ירושת"ו ההולכים ע"פ דברי האר"י והרש"ש ז"ל ביום תשעה באב לובשים טלית ותפילין רש"י ור"ת ומברכים עליהם ומתפללים בהם בבית הכנסת ככל יום בלתי שינוי כלל, ויש ג"כ איזה בתי כנסיות שעושין כמותן, ואחר גמר התפילה דהיינו אחר עלינו לשבח אז אומרים שירת האזינו וקינות ואיכה כדי שלא להפסיק בסדר התפלה.

24.   מקור חיים (הרח"ד הלוי) חלק א פרק לה סעיף ט

בתשעה באב חייבים בהנחת תפלין. ונחלקו המנהגים, יש נוהגים להניחם בתפלת מנחה, ויש נוהגים להניחם בבוקר בבית, ולבוא לבית הכנסת לאמירת קינות בלבד. ומנהג ירושלים, להניחם בבוקר בתפלת שחרית בבית הכנסת ולהתפלל ככל הימים בלי שום שינוי, וישיבה על גבי ספסל, ואחר התפלה חולצים אותם לאמירת קינות. ואף אלה שלא נהגו כך ראוי לשנות מנהגם עתה שזכינו ל"אתחלתא דגאולה" (ובלבד שלא יבואו ח"ו לידי שום מחלוקת) ולנהוג כמנהג ירושלים, עד שנזכה לבנין בית מקדשנו ותפארתנו בב"א.

 25.   שו"ת וישב הים חלק א סימן ט

ומרן הרי"ח טוב ז"ל בבן איש חי (ש"א פרשת דברים אות כ"ה) כתב שהדוחים הנחתם עד המנחה לא שפיר עבדי, (ומה שלא הנהיג בעירו בג'דאד להניחם בציבור בשחרית, טעמו ונימוקו עמו לגבי שער מקומו ומצבו, אבל נדון דידן שאני וכאשר נבאר אי"ה בהמשך)....

ובהיותי בזה אמרתי להזכיר מה ששמעתי בזה אודות מנהג בבל, בשם אחד המיוחד מחו"ר בבל שבדורנו הוא הרה"ג כמהר"ר יעקב מוצפי ז"ל, והוא כי בתחילה היו היחידים המה החכמים נוהגים כמ"ש מרן הרי"ח טוב ז"ל בבן איש חי (פרשת דברים אות כ"ה) להניח תפלין בבית ולקרוא ק"ש ביחיד, ושוב ללכת לבית הכנסת להתפלל עם הציבור שלא היו מניחים אלא במנחה. וכן העיד על מנהג בג'דאד הרב גדולות אלישע (סימן תקנ"ה אות א' עי"ש). ושוב חזרו בהם לנהוג כמ"ש הרב רוח חיים והרב בית עובד, להתפלל ביחיד בטלית ותפלין כל התפלה עד גמירה, ושוב לבוא לבית הכנסת לאמירת הקינות. אמנם במרוצת הזמן שנתרבו המניחים בשחרית, ולא ניחא להו להתפלל ביחיד, החלו מתפללים במנין בטלית ותפלין בעזרת בית הכנסת, ובראות העם שכך נוהגים החכמים בקשו לצאת לעזרה ולהתפלל עמהם ולנהוג כמנהגם, עד שנכנסו כולם תוך בית הכנסת והתפללו רוב ככל הקהל במנין בטלית ותפלין. באופן שלמעשה המנהג של ק"ק המקובלים בית אל יכב"ץ שיסד מרן הרש"ש ז"ל, נתקבל בהרבה מקהלות הספרדים ובני עדות המזרח בארץ ובגולה, והוא הוא האופן המוסכם ביותר לפי הפוסקים האחרונים ז"ל לצאת ידי חובת היום על הצד היותר טוב.

וראה בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ח בחלק דעה והשכל סימן ו'), שהשיב לרב אחד שהעלה לאסור להניח בשחרית, פרט לחסידים בעלי קבלה, והמחבר האריך להוכיח שעל פי קבלה מוכרח כל אדם גם ביום זה להיות עליו תפלין בשחרית ואין חילוק בזה בין מקובל לאינו מקובל עיש"ב.

דינים העולים...א) הנכון ורצוי שק"ק הספרדים ועדות המזרח די בכל אתר ואתר בארץ ובגולה יניחו תפלין בתפלת שחרית דט' באב כשאר הימים ויברכו עליהם.

ב) בבית כנסת שכל מתפלליו מרוצים בדבר ועל פי הוראת הרבנים רצונם לשנות מנהגם ולהניח תפלין בט' באב שחרית, הרשות בידם, שכן עדיף ומוסכם טפי לדעות הפוסקים ראשונים ואחרונים, והכי סבירא להו גדולי המקובלים.

ג) במקום שנקבע המנהג להניח תפלין בט' באב שחרית, כל המתפללים שם חייבים לעשות כמנהג המקום.

26.   שו"ת מאמר מרדכי כרך ב אורח חיים סימן מז

נשאלתי לחוות דעתי במה שהורה רב ביכנ"ס לכל הקהל להניח תפילין ביום ט"ב בשחרית, ולהתפלל בטלית ותפילין עם ברכותיהם בביהכנ"ס כשאר הימים כקטון כגדול כעם ככהן וטעמו ונימוקו עמו, שרוצה לנהוג כמנהג ירושלים ת"ו....ויש שנהגו כמקובלי בית - אל לבוא לבית הכנסת ושם מניחים טו"ת, וכן נהגו כיום רבים מבני ירושלים. אך צריכים להזהר שלא יאמרו קינות עת לובשים וחובשים "פאר" זה תפילין...וע"כ מי שרוצה לנהוג כדין ולא כמנהג, דהיינו כדין שט"ב הוא יום שחייב בתפילין, יש לו על מי לסמוך דהינו על סברת מקובלי בית - אל. ואי אפשר לומר לו הרף, ואי אפשר למונעו, אך אסור לו ללכת בו בחוצות קריה וברחובות עיר, אלא בביהכנ"ס ובצנעה, והעיקר למנוע מחלוקת בפרט ביום מר ונמהר כזה שעבור מחלוקת בא לנו עיקרו של יום.

27.   סיכום קצר של אחרוני דורנו

כפי שראינו עד כה, חלק מהפוסקים האחרונים הסכימו שיש לשנות את המנהג ולהניח תפילין בשחרית של ט' באב כמנהג חסידי בית אל, ומו"ר מרן הגר"מ אליהו זצ"ל הביא בספרו את שני המנהגים (פרק כז סע' יד-טז), אמנם למעשה נהג בזה כחסידי בית אל. וכן נראה דעת הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת יחוה דעת (חלק ב' סימן סז), וביתר שאת בחזון עובדיה-ארבע תעניות (ע' שסו, סע' ד-ז; ובהערות שם). הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן (חלק ב סימן ו) עמד על המנהג להניח תפילין במנחה בלבד, עיי"ש.

28.   השבח לאל, פסקי הלכה ממו"ר סבא הרב שבתאי בן חיים זצ"ל, עמ' 103

כתב מרן בשולחן ערוך (או"ח תקנה, א): "נוהגים שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית ולא טלית, אלא לובשים טלית קטן תחת בגדים בלא ברכה. ובמנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם". וכן היה מנהגנו בכורדיסטאן בתחילה כדעת מרן, ורק במנחה היו מניחים טלית ותפילין, ומברכים עליהם. אמנם לדעת הבן איש חי (דברים, כה) יש ללבוש טלית ותפילין בבית לפני התפילה ולברך עליהם ולומר קריאת שמע ולחלצם, ואחר כך הולכים להתפלל בבית הכנסת ללא טלית ותפילין. לפני תפילת מנחה שוב מתעטפים בטלית ומניחים תפילין בברכות, אף על פי שהניחו בבית קודם תפילת שחרית. וכן ראוי לעשות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שמאל שהוא ימין – להיכן פונים באמירת "עושה שלום", קדושה ו"בואי כלה"

  בס"ד כ"ו אייר תשפ"ד                                                           שמאל שהוא ימין – להיכן פונים ב...