בס"ד
איסור רחיצה
1. משנה תענית פרק ד (בגמ' דף כו ע"ב)
משנכנס
אב ממעטין בשמחה. שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה - אסור
מלספר ומלכבס...
2. תלמוד בבלי מסכת תענית דף ל עמוד א
תניא
אידך: כל שהוא משום תשעה באב - אסור לאכול בשר ואסור לשתות יין, ואסור לרחוץ.
כל שאינו משום תשעה באב - מותר לאכול בשר ולשתות יין, ואסור לרחוץ[1].
רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו: כל שעה שמותר לאכול (בשר) מותר לרחוץ.
3. רש"י מסכת תענית דף ל עמוד א
כל
שהוא משום תשעה באב - כגון סעודה המפסיק בה.
כל
שאינו משום תשעה באב - כגון סעודה המפסיק בה
בתענית צבור, אי נמי סעודה שאינו מפסיק בה.
הכי
גרסינן: רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו כל שעה שמותר לאכול מותר לרחוץ -
ולא גרסינן בשר, כלומר, אפילו בשעת סעודה המפסיק מותר לרחוץ, הואיל ומותר לאכול.
4. תוספתא מסכת תענית (ליברמן) פרק ג הלכה יא
כל
שהוא מסעודת תשעה באב אסור לוכל בשר ואסור לשתות יין ואסור לוכל שני תבשילין ואסור
לרחוץ ולסוך וכל שאינו מסעודת תשעה באב מותר לוכל בשר ולשתות יין ומותר לוכל
שני תבשילין ומותר לרחוץ ולסוך ר' ישמע' בי ר' יוסה אומ' משם אביו כל שעה שמותר
לוכל מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו.
5. רמב"ם הלכות תעניות פרק ה הלכה ו
משיכנס אב ממעטין בשמחה, ושבת שחל תשעה באב
להיות בתוכה אסור לספר ולכבס וללבוש כלי מגוהץ אפילו כלי פשתן עד שיעבור התענית,
ואפילו לכבס ולהניח לאחר התענית אסור, וכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו
ולא יכנסו למרחץ עד שיעבור התענית, ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מראש החדש עד
התענית.
6. ספר הרוקח הלכות תשעה באב סימן שיב
רחיצה
באב. אלו שאילות שאלתי אני יק"ר מן רבינו ר' קלונימוס מן רומי מהיכן חייב אדם
למנוע מלרחוץ קודם אב יום קודם ראש חדש או ראש חדש עצמו. והשיב חייב אדם למנוע
מלרחוץ מר"ח אב ובראש חדש עצמו אסור משום שנא' חגה חדשה ושבתה. אבל קודם
ר"ח מותר לרחוץ ביום.
פסיקת השו"ע
ורמ"א
7. שולחן ערוך או"ח סימן תקנא סעיף טז
יש נוהגים שלא לרחוץ מראש חדש, ויש שאין נמנעין
אלא בשבת זו... הגה:
ולצורך מצוה שרי; ולכן נדה רוחצת וטובלת (מהרי"ל); ואפי' אם טובלת ליל י' באב, מותר לה לרחוץ בערב ט"ב אם א"א
לה לרחוץ ליל י' (אגודה). ונראה דהוא
הדין אשה הלובשת לבנים יכולה לרחוץ מעט כדרכה בשאר שנה, הואיל ואינה עושה לתענוג
רק לצורך מצוה. ונוהגין שלא לרחוץ, אפילו בצונן, מראש חודש ואילך. (ת"ה
סי' ק"ו /ק"נ/) ואפי' בערב
שבת של חזון אסור לרחוץ כ"א ראשו ופניו ידיו ורגליו בצונן (מהרי"ל
ותשובת מהרי"ל סי' ט"ו וב"י); ויש מקילים בחפיפת הראש בחמין למי שרגיל בכך כל שבת.
פסיקת האחרונים
8. רבי חיים פלאג'י, רוח חיים (תקנא, ז):
ומנהגינו
פה אזמיר שלא לרחוץ ולא ליכנס למרחץ לרחוץ כל גופו בשבוע שחל ט' באב בתוכה...
9. בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים סעיף טז
נוהגין
שלא לרחוץ כל גופו מראש חודש עד ט' באב אפילו בצונן, והרגיל לטבול בכל ערב שבת
יטבול גם בערב שבת חזון.
10. פסקי תשובות אורח חיים סימן תקנא
והרחיצה
האסורה היא דווקא כשהכוונה להתקרר או לתענוג, אבל אלו העוסקים במלאכה המלכלכת אותם
ברפש וטיט וכדו' מותר להם להתרחץ להוריד הזוהמא והלכלוך, ואם צריך לשם כך מים חמים
מותר גם בחמים.
ועפי"ז
כתבו פוסקי זמננו שבמקומות שההבל והחום מרובה יש להקל להתקלח לאדם הסובל מזיעה
יתירה ואין דעתו מיושבת עליו או שאין דעת בני אדם הסובבים אותו סובלתו וגדול כבוד
הבריות, וכשיש צורך יכול להשתמש בסבון וכדו', אבל יש להתקלח רק במים צוננים (ופושרים
דהיינו חמים קצת כדי להעביר צינתן הרי הם בכלל צונן כל שאינו נהנה מחום המים)
אא"כ הוא איסטניס גדול או מצונן וחולה שאינו סובל צוננים, ויש להשתדל להתקלח
בצינעא ולא בפני רבים ובפרהסיא.
11. מאמר מרדכי למועדים וימים פרק כה
פד.
אין רוחצים את כל הגוף בשבוע שחל בו תשעה באב אפילו בצונן. ויש שנהגו לאסור רחצה
מראש חודש. (בא"ח דברים טז).
פד.
מי שרגיל להתרחץ כל יום - לא יחמיר מראש חודש אלא רק בשבוע שחל בו.
רחצה בים או בבריכה
בבין המיצרים
12. בית יוסף אורח חיים סימן תקנא אות יח
כתוב
בהגהות מיימוניות החדשות (מנהגי תשעה באב) באיכה רבתי (פרשה א אות כט) איתא שצריך
ליזהר משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב שלא לילך יחידי מארבע שעות עד תשע שעות ואין
להכות אפילו הרב את תלמידו ואפילו ברצועה שבהן קטב מרירי שולט וסכנה יש בדבר שנאמר
(איכה א ג) כל רודפיה וגו' כדאיתא התם עכ"ל.
13. מקור חיים (ר' חיים יאיר בכרך) תקנא סעיף
יד
רחיצה
אפילו בחמין לפני ראש חודש ליכא מאן דאוסר עיין שו"ת רש"ל סימן צ"ב
כל שכן בצונן ומכל מקום ראיתי נמנעין מלרחוץ בנהרות מפני הסכנה והעת מסוגל לרעה...
14. שו"ת רב פעלים (או"ח ח"ד
סימן כט)
ועל
שאלה הב' בענין הטבילה הנה ברחיצת כל גופו כתב מרן ז"ל בסעי' ט"ז יש
נוהגים שלא לרחוץ מר"ח ויש שאין נמנעים אלא בשבת זו והגאון מור"ם
בהג"ה כתב ונוהגין שלא לרחוץ אפי' בצונן מר"ח ואילך ...מיהו פה עירנו
בגדאד יע"א נוהגים איסור גם בצונן וכמ"ש מור"ם בהג"ה דהא מצוי
בכמה בתים בארות מים חיים שדרך בעלי בתים להכנס בהם בקיץ לטבול שם כדי להקר מרוב
החום ונמנעים בזה מראש חודש ואילך וזה מנהג ברור וקדמון פה עירנו, והגם כי פה
עירנו יש נהר חדקל ודרך הילדים לשוט שם בימות הקיץ כדי להתלמד ההשטה במים ואלו אין
נמנעים, אין מזה ראיה, כי אלו הם בורים וילדים והם עוברים על המנהג, דהא בעוונותינו
הרבים אפילו ביום שבת קודש יש הרבה מהם הולכים לשוט...גם עוד נראה לומר מי שהוא
ירד לשוט בנהר כדי להתלמד והוא כבר התחיל מקודם בין המצרים ועדיין לא השלים למודו
שמותר לו ללכת לשוט בנהר גם אחר ראש חודש חוץ מן ט' באב כי זה במלאכתו הוא עוסק
ואין כוונתו לתענוג וזה פשוט, אך ודאי נכון להחמיר בזה אבל אין למחות ביד המיקל.
15. מאמר מרדכי למועדים וימים פרק כה
יד.
טיול ובריכה - טוב להמנע מללכת לבריכה בזמן זה מפני הסכנה, אומנם בקיטנה וכדו'
שצריך להעסיק את הילדים שלא יסתובבו ברחובות, מותר ובתנאי שיגבירו את הזהירות
ויכפילו וישלשו את מספר המצילים.
טו.
לא יוצאים בימים אלו לטיול של תענוג, אמנם אם זהו הזמן היחידי שיכול לצאת עם ילדיו
או שיוצא לשם רפואה, יכול ללכת עד ר"ח אב, אך מר"ח אב עד י' באב לא ילך
כלל לבריכה ולטיול.
16. מאמר מרדכי למועדים וימים פרק כה סעיף צב
מיום
י"ז בתמוז עד תשעת הימים מותר ללכת לים או לבריכה אבל צריך זהירות מרובה כדלעיל
מחשש סכנה. אבל בתשעת הימים - אסור.
17. פסקי תשובות הערות סימן תקנא הערה 240
ובאורחות
רבנו ח"ב עמ' קכ"ט שהגרי"י קניבסקי זצ"ל היה אוסר לבני ביתו
ללכת לים בימי המצרים ואמר שאף שמדינא מותר, מכל מקום יש להימנע משום סכנה דאיתרע
המזל בימים אלו.
18. תשובות והנהגות כרך ב סימן רסג
שאלה:
האם מותר לרחוץ בים בין המצרים
[תשובה:]
לכאורה אין בזה איסור, ואין לנו לגזור גזירות מעצמינו, ובארץ ישראל המנהג פשוט גם
באמצע השבוע וכ"ש בע"ש להתרחץ בים, ולא נמנעים אלא בתשעת הימים, ולדעתי
מותר להתרחץ בים, אבל לא לשוט עמוק עד קרוב לקומת איש שהימים האלו ר"ל הם
מסוגלים לסכנה ח"ו,
19. שו"ת יחוה דעת חלק א סימן לח
שאלה:
האם מותר לרחוץ כל גופו במים חמים וסבון בערב שבת חזון? והאם מותר לשחות בים או
בבריכה, או להתקלח בצונן בשבוע שחל בו תשעה באב?....
ולענין
לשחות בבריכה או בחוף ים, כשאין שם חשש פריצות ותערובת גברים ונשים כלל, מדברי
הרמב"ם והרמב"ן הנ"ל, שלא אסרו בשבוע שחל בו תשעה באב אלא כניסה למרחץ,
כלומר, להתרחץ במים חמים, משמע שבצונן מותר, ואין בזה מנהג להחמיר כלל....וכן העיד
בספר שלחן גבוה (סי' תקנ"א ס"ק מ"ח), שהמנהג בשאלוניקי לשחות בים,
אפילו ביום ערב תשעה באב, ואין פוצה פה. וכן העיד הגאון רבי חיים פלאג'י בספר רוח
חיים (סי' תקנ"א סק"ז), על מנהג איזמיר. ואמנם יש אחרונים שהחמירו גם
בצונן, ומהם: בספר מטה יהודה, ובספר בן איש חי, מכל מקום בהיות שכל יסוד חומרא זו
אינה מעיקר ההלכה אלא מתורת מנהג, ובארץ ישראל אין מנהג ברור בזה אצל עדות המזרח, נראה
שבודאי יש להורות להקל לשחות בים או בבריכה או להתקלח בצונן, אפילו בשבוע שחל בו
תשעה באב.
20. שו"ת אור לציון חלק ג פרק כה - דיני
בין המצרים
ה.
שאלה. האם מותר ללכת לים או לבריכה בימי בין
המצרים.
תשובה.
מותר ללכת לים או לבריכה בימי בין המצרים, ואף אם לא הלך עדיין לפני בין המצרים.
ואולם בשבוע שחל בו תשעה באב, אסור להתרחץ אף במים קרים, וממילא אין ללכת בימים
אלו לים או לבריכה.
21. שו"ת אור לציון חלק ג - הערות פרק כה
- דיני בין המצרים
ה.
בשו"ע בסימן תקנ"א סעיף י"ח כתב, צריך להזהר מי"ז בתמוז עד ט'
באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות, ולא יכו התלמידים בימים ההם. והיינו מטעם
שיש סכנה בימים אלו, שנאמר כל רודפיה השיגוה בין המצרים, וכמבואר בב"י שם.
והנה יש שרצו לומר שהוא הדין שלא לרחוץ בים וכדו' מי"ז בתמוז מחשש סכנה. וראה
גם בספר מקור חיים להגאון בעל חוות יאיר סימן תקנ"א סעיף ד'. ויש שרצו לחלק
בין אם הלך לפני בין המצרים ובין אם לא הלך. אולם נראה שאין לנו אלא דברי מרן שכתב
להזהר שלא לילך יחידי ושלא להכות התלמידים ותו לא מידי.
[1]
יש גורסים כאן: "ומותר לרחוץ" (עיין
ברש"ש ועוד מפרשים, ולא כפי הגירסא שלפנינו "ואסור". וכן מוכח
מרש"י).
יישר כח גדול.
השבמחק