27/12/2022

האם נשים יכולות על מצוות עשה שהזמן גרמן (ברכת נשים על לולב - דף מקורות)

 בס"ד

האם נשים יכולות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא

1.       תלמוד בבלי מסכת קידושין דף לא עמוד א

דאר"ח: גדול מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה. אמר רב יוסף: מריש ה"א, מאן דהוה אמר לי הלכה כר"י, דאמר: סומא פטור מן המצות, עבידנא יומא טבא לרבנן, דהא לא מיפקידנא והא עבידנא, השתא דשמעיתא להא דא"ר חנינא: גדול מצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה, אדרבה, מאן דאמר לי דאין הלכה כרבי יהודה, עבידנא יומא טבא לרבנן.

דעות הראשונים שיכולות לברך

2.      תוספות מסכת קידושין דף לא עמוד א[1]

דלא מפקידנא ועבדינא - מכאן מדקדק ר"ת דנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא אף על גב דפטורות לגמרי דאפילו מדרבנן לא מיחייבי כדמוכח פרק מי שמתו (ברכות דף כ:) מ"מ יכולות הן לברך ואין כאן משום לא תשא את שמו לשוא (שמות כ) משום מברכות ברכה שאינה צריכה דאי לאו הכי היכי שמח רב יוסף והלא מפסיד כל הברכות כולן.

3.      הר"ן על הרי"ף מסכת ראש השנה דף ט עמוד ב

כיון שהורה ר"ת ז"ל נקטינן כוותיה דהא נוטלות עליהן שכר מדאמר ר' יוסי ברבי חנינא גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה דמדקאמר גדול אלמא למי שאינו מצווה ועושה נמי יש לו שכר הלכך בכלל מצוה הן דמברכות ולא נימא הואיל ולא נצטוו היאך יאמרו וצונו [וכדפרכינן] גבי נר חנוכה בפרק במה מדליקין (דף כג א) היכן צונו דלא קשיא דכיון שהאנשים נצטוו ואף הן נוטלות שכר שפיר יאמרו וצונו:

4.      שו"ת הרשב"א חלק א סימן קכג

שאלת עוד מצות עשה שהזמן גרמא שהנשים פטורות אם רצו לעשותה מה הן בברכת המצוה רשאות /רשאיות/ לברך או לא? ואף על פי שמחלוקת ראשונים ז"ל היא רוצה אני לעמוד על הסכמתך.

תשובה כבר ידעת מחלוקת הראשונים וראיותיהם. והסכמתי כדברי מי שאומר שאם רצו עושות כל מצות עשה ומברכות ממעשה דמיכל בת שאול שהיתה מנחת תפילין. דלא מיחו בידה אלא כרצון חכמים עבדא וסתמא דמילתא כיון דמנחת מברכת.

5.      שו"ת מן השמים סימן א[2]

שאלות ותשובות מן השמים.

שאלתי על הנשים שמברכות על הלולב ועל מי שמברך להן על תקיעת שופר אם יש עבירה בדבר ואם הוי ברכה לבטלה אחרי שאינן מצוות ואם לאו.

והשיבו, וכי אכשיר דרי, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, ולך אמור להם שובו לכם לאהליכם וברכו את ה' אלהיכם, והעד מגילה וחנוכה, ופירשו לי מה מצינו במגילה וחנוכה מאחר שהיו באותו הנס חייבות בהם ומברכות עליהם, ובלולב נמי מצינו סמך לדבר שאין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים,, ובשופר נמי אמרינן שאמר הקדוש ברוך הוא אמרו לפני מלכיות שתמליכוני עליכם, זכרונות שיבא זכרון אבותיכם לפני לטובה, ובמה, בשופר, והנשים נמי צריכות שיבא זכרונן לפניו לטובה, לפיכך אם באו לברך בלולב ושופר הרשות בידן.

דעות הראשונים שאין להן לברך

6.      מגיד משנה הל' שופר וסוכה ולולב פרק ב

וכתב הרשב"א ז"ל שהעלו הראשונים שאע"פ שנשים פטורות רשאות לתקוע ולברך וכן נהגו. ואין נראה כן מדברי רבינו פרק ששי [הלכה יג]:

7.      רמב"ם הל' שופר וסוכה ולולב פרק ו הלכה יג

בזמן הזה שאנו עושין שני ימים טובים, יושבין בסוכה שמונה ימים, וביום השמיני שהוא יום טוב ראשון של שמיני עצרת יושבין בה ואין מברכין לישב בסוכה, וכן טומטום ואנדרוגינוס לעולם אין מברכין לישב בסוכה מפני שהן חייבים מספק ואין מברכין מספק. וכן טומטום ואנדרוגינוס לעולם אין מברכים לישב מפני שהן חייבים מספק. א"א רואה אני מדבריו שהנשים שהם רשות אין מברכות כלל ואין הכל מודים לו...

8.      בית יוסף אורח חיים סימן תקפט

וכתב הרב המגיד לדעת רבינו ודאי שאין נשים מברכות והיאך יאמרו וצונו והן פטורות ובסוף הלכות ציצית (פ"ג ה"ט) כתב גם כן הרמב"ם שנשים ועבדים וטומטום ואנדרוגינוס אין מברכין אם מתעטפין בציצית

9.      ספר מצוות גדול עשין סימן מב

אבל זהו דבר תימא מהו וציונו בדבר שאינה מחוייבת לא מדאורייתא ולא מדרבנן דהא מאי דמברכין אמצות דרבנן היינו כדמפרש בפרק במה מדליקין (שבת כג, א) גבי נר חנוכה היכן ציונו מלא תסור אבל נשים במצות עשה שהזמן גרמא אפילו מדברי סופרים (נשים) פטורות כמו שמוכיח בפרק מי שמתו בברכות (כ, ב) גבי נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה (תו' בר"ה שם):

פסיקת השו"ע ורמ"א

10.   שו"ע או"ח הל' ראש השנה סימן תקפט סעיף ו

 אף על פי שנשים פטורות, יכולות לתקוע; וכן אחר שיצא כבר, יכול לתקוע להוציאן, אבל אין מברכות ולא יברכו להן. הגה: והמנהג שהנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא על כן גם כאן תברכנה לעצמן,  אבל אחרים לא יברכו להן אם כבר יצאו ואין תוקעין רק לנשים, אבל אם תוקעין לאיש המחוייב, מברכין לו אף על פי שכבר יצאו, כמו שנתבאר סימן תקפ"ה סעיף ב' הגהה א' (ד"ע).

דעת החיד"א

11.   ברכי יוסף אורח חיים סימן תרנד ס"ק ב

ב. מה שנהגו קצת נשים בארץ הצבי לברך על לולב, זה שנים רבות ערערתי על זה, דנהגו כך מעצמן, ואנן קבלנו הוראות הרמב"ם ומרן, והם פסקו שלא לברך. ושאלתי לחכמים זקני דורנו, והם אמרו דהוא מנהג טעות, דקצתן נהוג הכי בבלי דעת, ויש לבטל המנהג. ואחר זמן האיר וזרח ספר נחפה בכסף למורי הרב זלה"ה, ושם ראיתי שכתב שהוא מנהג טעות וכל המבטל המנהג תע"ב. ע"ש דף קפ"א ע"ד. ואחר זמן רב בא לידי קונטריס מרבינו יעקב ממרוי"ש מרבוואתא קמאי, דמייתו ליה הרב שבלי הלקט והמרדכי כמ"ש בקונטריס שם הגדולים דף ל"א (מע' גדולים ערך רבינו יעקב החסיד), שהיה שואל מן השמים ומשיבים לו. וכתוב שם (סי' א) וז"ל, שאלתי על הנשים שמברכות על הלולב ועל תקיעת שופר, אם יש עבירה, ואם הויא ברכה לבטלה אחרי שאינן מצוות. והשיבו, וכי אכשור דרי, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, ולך אמור להם שובו לכם לאהלכם וברכו את ה' אלהיכם. והעד מגילה וחנוכה. ופירשו לי שמאחר שהיו באותו הנס חייבות ומברכות, בלולב נמי מצינו סמך שאין לו אלא לב אחד לאביהם שבשמים, ובשופר אמרו אמר הקדוש ברוך הוא אמרו מלכיות שתמליכוני עליהם, זכרונות שיבא זכרון אבותיכם לטובה לפני ובמה בשופר, והנשים נמי צריכות שיבא זכרוניהם לטובה, לפיכך אם באו לברך בלולב ושופר הרשות בידם.

12.   שו"ת יוסף אומץ סימן פב[3]

ולענין הלכה אני הדל מעת שראיתי מה שהשיבו מן השמים לרבינו יעקב ממרוי"ש כמו שהבאתי בספר הקטן ברכי יוסף סימן תרנ"ד אות ב' נהגתי לומר לנשים שיברכו על הלולב. וכמנהג קדום שהיו נוהגות הנשים בעה"ק ירושלם ת"ו. והגם דמרן ז"ל פסק שלא יברכו. נראה ודאי דאלו מרן ז"ל שלטו מאור עיניו הקדושים בתשובות רבינו יעקב ממרוי"ש דמשמיא מיהב יהבי כח לברך לנשים ודאי כך היה פוסק ומנהיג. ובכי האי לא שייך לא בשמים היא דכיון דיש הרבה גדולים בפוסקים דסבירא להו דיברכו אהניא לן לפסוק כמותם כיון דאית לן סיעתא דשמיא. וכבר אנא זעירא עמדתי בחקירה זו בקונטריס שם הגדולים בראשון מערכת יו"ד בס"ד.

 

דעת רבינו יוסף חיים זיע"א בעל הבן איש חי

13.   שו"ת רב פעלים חלק א - סוד ישרים סימן יב

יש לומר דאע"פ שהנשים יכולים ליטול ולברך כסברת ר"ת, מ"מ לא יאות להון לעשות סדר הנענועים בהולכה והובאה אל החזה כאשר עושין האנשים, ועל כן בביתינו, הגם שנוהגים הנשים דידן לברך על הלולב, אין אני מניח אותם לעשות סדר הנענועים בהולכה והובאה אל החזה כאשר אנחנו עושים, אלא רק מברכין ונוטלין הלולב בידם...

14.   חוקי הנשים פרק מג

מצות נטילת לולב ואתרוג מעט נשים בעירנו נזהרות בו (ומשנה לשנה מתרבות לקיימו) והטעם שמציאות האתרוג מעטה בעירנו, ואין מספיק לקיים המצוה גם אצל הנשים, והלואי ויספיק בשביל האנשים, ומריבוי האנשים בן פורת יוסף בעירנו לא נותנים מקום ומעבר לרוב הנשים להתקרב ולקיים את המצוה.

15.   נחלת אבות ששון, עמ' 223, תשובה של הראשון לציון הרב יצחק ניסים זצ"ל לרבנית פרחה ששון ע"ה

וכל חכמי עירינו בגדאד הם חושבים שרבינו מוהרי"ח חידש המנהג הזה בבגדאד שנשים יברכו על הלולב. ואני בס"ד הראתי להם שמנהג זה הוא קדום בעירינו, ולא כמו שהם חושבים שרבינו יוסף חיים חדשו, שכן כתב הרב ויקרא אברהם בקונטרס יוסף לאמר וז"ל, מנהג קדמון בירושלים תובב"א דנשים מברכות על הלולב אף שהוא מ"ע שהזמן גרמא, וכן הוא המנהג בעוב"י בבל יע"א, שכן שמעתי מבית ראשון שהיה לי [=כוונתו לאשתו הראשונה שהייתה מבגדאד,] והיתה מקפדת על זה כשאיני נותן לה לברך. והבית השני שיש לי עכשיו להיות שקדמה לה הידיעה ממה שהייתי עושה גם היא מקפדת ואני נותן לה לברך עכ"ל. אחרי שראו החכמים מה שכתב הרב ויקרא אברהם הנ"ל לא פקפקו עוד על המנהג.

פסיקת אחרוני דורנו

16.   שו"ת משפטי עוזיאל כרך ד - עניינים כלליים סימן ד

וזהו בכל המצוות. יוצא מכלל זה לולב ושופר דכיון שהם רומזים להתאחדות לב כל ישראל לאביהם שבשמים ולהעלאת זכרונם לפניו ובזה גם הנשים שייכות בו, לכן רשאות לברך עליהן. וכ"כ מר"ן החיד"א (או"ח סי' תרנ"ד) וכן נתפשט המנהג בכל תפוצות ישראל. ומינה לא תזוע. והנלע"ד כתבתי.

17.   שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן מב[4]

(י) מסקנא דדינא שאין הנשים רשאות לברך על מצות עשה שהזמן גרמא, לדידן שקבלנו עלינו הוראות מרן. (והיה מקום לדון גם על הנשים בני אשכנז בא"י שלא יברכו על הלולב, ובייחוד מטעם פיסול האתרוגים שהם מורכבים, לפמש"כ בסמוך). ואין לחוש לדברי מהר"י ממרויש שכ' ליישב מנהגן שמברכות, ע"פ ההוראה מן השמים, דלא בשמים היא...גם מצוה להודיע לאנשי חיל יראי ה', שיזהרו מלתת הלולב לנשים לברך עליו, מחשש לפני עור לא תתן מכשול, כיון שלפי דעת רבותינו הרמב"ם ומרן הוי ברכה לבטלה, ודלא כמו שיש חושבים עצמם למהדרין בזה, וכאילו הם עושים מצוה כדי לזכות את הרבים, לזרזן לברך עליו, וכל איש שורר בביתו, יודיע הדבר לאנשי ביתו באמירה נעימה...והנלע"ד כתבתי. והשי"ת יעב"א.

18.   מקור חיים לבנות ישראל (פרק לב סעיף ב)| הרב חיים דוד הלוי זצ"ל

עדות שמענו מגדולי הפוסקים שנשים נהגו ליטול לולב ולברך. וגם אנכי מצרף עדותי שראיתי בימי ילדותי בירושלים, את גדולי הרבנים שנתנו לולב לנשותיהם ובירכו. ולכן, נשים ספרדיות שנוהגות לברך, ימשיכו לברך ואין למחות בהן, ולא ברב המורה להן לברך.

19.   שו"ת הרב הראשי החדש חלק ב פרק מ

ספרדיות בברכת נטילת לולב

שאלה ט:  שמעתי בצעירותי שיש כמה דעות לעניין נשים לברך ברכת הלולב, וכעת שלמדתי את הסוגיה הזאת, וראיתי שבאמת זה תלוי ב"אשלי רברבי". הראשונים נחלקו בענין נשים בכל ברכות המצוות שהזמן גרמא, ומרן בשו"ע סי' תקפ"ט ס"ו כתב שאין לנשים לברך על מ"ע שהזמן גרמא, והרמ"א שם כתב שנהגו לברך. ורבותינו האחרונים נחלקו בדבר זה להלכה, שבשו"ת מהראנ"ח סי' ק"ט ובשו"ת שמחת יו"ט (למהרי"ט אלגזי) סי' י"א והפרי חדש בסי' תקפ"ט ס"ו ומרן החיד"א בברכי יוסף חו"מ סי' נ"ה כתבו שאסור לנשים לברך. ואולם מרן החיד"א עצמו חזר בו וכתב בשו"ת יוסף אומץ סי' פ"ב שמצא בשו"ת מן השמים שנשים רשאיות לברך, ונגררו אחריו כמה וכמה אחרונים. יצויין שגם דעת רש"י כהרמב"ם (והובאה תשובת רש"י בספר אור זרוע גדול, ח"ב סי' רס"ו).

אי לזאת הנני לשאול את מעכת"ר שליט"א לחוות דעתו הלכה למעשה, האם נשים בנות עדות המזרח והספרדים יכולות לברך "על נטילת לולב"?

 תשובה: מעיקר הדין אין נשים מברכות כלל על מצוות עשה שהזמן גרמן, ובכללן מצות לולב כמובא בשו"ע (סי' תקפ"ט). אך מכיון שהחיד"א כתב שנהגו לברך, ע"כ אשה שנהגה לברך, יכולה להמשיך.

 נשים בברכת לולב וישיבה בסוכה

שאלה י: האם הנשים מברכות על הלולב או לישב בסוכה?

תשובה: על לולב נהגו הנשים לברך, אך לא על "לישב בסוכה". וכיון שנהגו לא אומרים ספק ברכות להקל במקום מנהג, עיין ברכ"י (סימן תרנ"ד) שיש לבטל המנהג, וב"יוסף אומץ" כתב שחזר בו: "ונהגתי לומר לנשים שיברכו על הלולב, דכמנהג קדום שהיו נוהגות הנשים בעיה"ק ירושלים ת"ו, ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל[לז].

הערה לז -] הערת העורך:  וכן הנהיג מרן הרב בביתו שבנות הבית יטלו לולב עם ברכה].

20.  מאמר מרדכי למועדים ולימים פרק נא סעיף לה:

אין הנשים הספרדיות יכולות לברך על מצוות שאינן חייבות בהן ולא נהגו לברך עליהן. ולכן נשים לא תברכנה על סוכה, שופר וכדו', אך על לולב נהגו הנשים לברך. ולדעת הרמ"א נשים נהגו לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן.

21.   מאמר מרדכי למועדים ולימים פרק נב סעיף כז

נשים נהגו לנענע בלולב ולברך עליו. גם נשים ספרדיות מברכות על לולב.

 

 



[1] ועיין עוד בראש השנה דף לג ע"א ותוספות שם ד"ה הא רבי יהודה.

[2] רבי יעקב ממרויש, חי בצרפת במאות 13 - 12. הוא היה מבעלי התוספות.

[3] כדברי החיד"א הללו שהמנהג בארץ ישראל ובירושלים תובב"א משנים קדמוניות שהנשים נוטלות לולב ומברכות עליו נקטו עוד כמה אחרונים ומהם: שער המפקד (הלכות סוכה סעיף י"א), נהר פקוד שם; זכרונות אליהו (מערכת ע אות ג דף לב); כתר שם טוב (ח"ז דף פב). ועיין בארץ חיים סתהון סימן (תקפט ס"ו) בשם הזכור לאברהם (ח"א או"ח דיני ברכות סוף אות נ) שבמקום מנהג לא אמרינן סב"ל.

וכן היה מנהג רוב עדות הספרדים בחוץ לארץ כמו שכתבו הרב שולחן גבוה (תקפ"ט סק"י וסי' תר"מ סק"ב); יפה ללב (ח"ב סי' תרנ"ח אות ה'). רב פעלים (סוד ישרים ח"א סי' י"ב) שמובא לקמן; שד"ח מערכת מ' כלל קל"ו שמנהג פשוט שמברכות ואנו אין לנו אלא דברי החיד"א הנ"ל ואין להרהר בדבר; ועי' עוד כתר שם טוב ח"ז דף פ"ב שכן מנהג סוריא מצרים וטורקיה.

[4] ועיין שם עוד בסימנים לט-מב שהאריך בדין זה. וכן הוא בספרו חזון עובדיה-סוכות (עמ' שלט) שיצא נגד המנהג שנשים מברכות על הלולב, וכתב שאם הן חפצות ליטול לולב, יטלוהו בלא ברכה. ואף ברכת שהחיינו לא יברכו.

 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שמאל שהוא ימין – להיכן פונים באמירת "עושה שלום", קדושה ו"בואי כלה"

  בס"ד כ"ו אייר תשפ"ד                                                           שמאל שהוא ימין – להיכן פונים ב...