בס"ד י"ב כסלו תשפ"ג
הדלקת
נרות חנוכה בבית הכנסת ובאירועים ציבוריים
מקור המנהג
1.
תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא
עמוד ב
תנו
רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין - נר לכל
אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן
ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך.
2.
תשובות הגאונים החדשות -
עמנואל (אופק) סימן קעז
אנו
מנהגינו בבית להדליק כמנין אנשים שיש בבית כדתנו רבנן [שבת
כא, ב] המ[ה]דרין נר לכל אחת ואחד, ובבתי כנסיות
עושין כבית הלל, לילה הראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך...וכך יפה לעשות.
3.
ספר העיטור עשרת הדיברות -
הלכות חנוכה דף קיד טור ד
ונהגו
להדליק נר חנוכה בבית הכנסת ויש מקומות שנהגו על הפתח ויש שמניחין בבית הכנסת
באמצע.
4.
ספר שבלי הלקט ענין חנוכה סימן
קפה
כתב
בעל הדברות ז"ל נהגו להדליק נר חנוכה בבית הכנסת ויש מקומות שנהגו להניחה על
הפתח ויש שמניחין אותה באמצע בית הכנסת עד כאן דבריו. וגם אנו נוהגין להדליק בבית
הכנסת ולא ידענו שורש וענף למנהג הזה. ומורי ר' יהודה אחי שני נר"ו היה נמנע
מלהדליקה שלא לברך עליה, וכן דעתי נוטה, כי מאחר שכל אחד ואחד מדליק בביתו מה צורך
להדליק בבית הכנסת? ואילו היו אורחין ישינין בבית הכנסת היו הם צריכין להדליק...ואם
אין שם אורחין מה צריך להדליק?
טעם ההדלקה
5.
חידושי הריטב"א מסכת שבת
דף כג עמוד א
ונהגו
להדליק בבתי כנסיות כדי לעשות פרסומי ניסא במקום הרבים.
6.
בית הבחירה (מאירי) מסכת שבת
דף כג ע"ב
וזה
שנהגו להדליקם בבית הכנסת עיקר הענין משום פרסומי ניסא ולא לכונה אחרת והדבר נאה.
7.
ספר המנהיג הלכות חנוכה סימן
קמח עמ' תקלא
ויראה
לי דאין חיובא בבית הכנסת להדליק נר שלחנוכה כ"א בבית שאדם דר בו מדאמ' כדי
שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל, ובית הכנס' פטור ממזוזה, כדאמ' בפ"ק דיומ'
[י"א ע"ב], אלא אם כן יש שם בית דירה (לדור) [לחזן] (ב)בית הכנסת,
אלא נהגו כך על זה שהנס בא במקדש בית עולמים ועושים כמו כן במקדש מעט בגולה לפרסם
הנס לפי שכולם מתקבצים שם. אב"ן.
8.
אורחות חיים חלק א הלכות חנוכה
אות יז
ונהגו
להדליק נר חנוכה בבית הכנסת להוציא מי שאינו בקי ושאינו זריז בזאת המצוה
גם כי הוא הדור המצוה ופרסום הנס זכר למקדש.
9.
שו"ת הריב"ש[1]
סימן קיא
המנהג
הזה להדליק בבית הכנסת מנהג ותיקין הוא משום פרסומי ניסא כיון שאין אנחנו יכולין
לקיים המצוה כתקנה כל אחד בביתו שהיא להניחה על פתח ביתו מבחוץ...וכיון שעתה שיד
האומות תקפה עלינו ואין אנו יכולין לקיים המצוה כתקנה ומדליק כל אחד בפתח ביתו
מבפנים ואין כאן פרסומי ניסא כי אם לבני ביתו לבד לזה הנהיגו להדליק בבית הכנסת
לקיים פרסומי ניסא.
זמן ההדלקה
10.
אורחות חיים חלק א הלכות חנוכה
אות יז
ונהגו
להדליק נר חנוכה בבית הכנסת...והמנהג להדליקה בין תפלת מנחה לתפלת ערבית.
11.
רמ"א תרעא, סעיף ז
ונוהגין
להדליק בבית־הכנסת בין מנחה למעריב.
12.
שיירי כנסת הגדולה הגהות טור
אורח חיים סימן תרעא אות ח
ונוהגים
להדליק בבית הכנסת בין מנחה למעריב. ספר המפה. והמנהג עכשיו רובם מדליקין אחר קדיש
תתקבל, ואומרים מזמור שיר חנוכת הבית לדוד במקום שיר למעלות אשא עיני אל ההרים.
13.
יפה ללב חלק ו סימן תרעא אות ג
בהגה...עמ"ש
מו"ה בשכנה"ג בהגה"ט או"ח. ועכשיו המנהג להדליק אחר קדיש בתרא
של ערבית שעבר אומרים 'שיר למעלות' במקומו כשאר לילות השנה, ואומרים 'מזמור שיר
חנוכת' אחר שכבר התחילו להדליק כמו שעושים בבית כשמדליקין נר חנוכה. וזה מנהג טוב
לאחוז מזה וגם מזה.
היכן מניחים את הנרות
14. ספר
העיטור עשרת הדיברות - הלכות חנוכה דף קיד טור ד
ונהגו
להדליק נר חנוכה בבית הכנסת ויש מקומות שנהגו על הפתח ויש שמניחין בבית הכנסת
באמצע.
15.
ספר כלבו סימן מד
ומה
שאמרנו שמניחין נר חנוכה משמאל יש אומרים דדוקא בפתח שיש בו מזוזה מדליקין בשמאל
אבל אין בו מזוזה יניחנו בימין, וכן כתב הר"ף ז"ל אך בבית הכנסת דליכא
מזוזה מדליקין בימין עוד דומיא דמקדש שהיה מנורה בימין בדרום.
16.
שו"ת מהר"ם
מרוטנבורג דפוס פראג סימן סו
וששאלת על נר חנוכה בבית הכנסת היכן יניחנו כל
היכא דליכא מזוזה לאנוחי בימין טפי עדיף הלכך מניחה בימין פתח ארון הקדש וכן עמא
דבר.
17.
טור אורח חיים הלכות חנוכה
סימן תרעא
ובבית
הכנסת מניחה לדרום זכר למנורה שהיתה בדרום(ו).
18.
דרכי משה הקצר אורח חיים סימן
תרעא
(ו)
וכן כתבו המנהגים (ר"א טירנא ריש הל' חנוכה) דלא כמנהג ברי"ן שהיו
נוהגין להעמידן בצפון לשמאל החזן.
19.
שו"ע או"ח סימן תרעא
סעיף ז
מצוה
להניחו בטפח הסמוך לפתח משמאל, כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל; ואם אין מזוזה בפתח, מניחו מימין; ואם הניחו
בדלת עצמו, יניחנו מחציו של כניסה לצד שמאל... ובבית הכנסת מניחו בכותל דרום
ומדליקין ומברכין (בבית הכנסת) משום פרסומי ניסא.
מי המדליק?
20. ברכי
יוסף אורח חיים סימן תרעא ס"ק ו
ומדליקין
ומברכין בבה"כ וכו'. אין לחוש למ"ש בספר תניא (סי' לה) שיש שנמנע
מלהדליק בבית הכנסת כדי שלא לברך עליה. וכמה רבנים שליחי ציבור היו מדליקין
ומברכין בבית הכנסת ואח"כ מברכין כל הברכות ומדליקין בביתם. הרב מהר"ר
יצחק לוי ואלי בתשו' כ"י.
21.
קול צופייך וישלח תשנ"ט,
גליון מס' 16 [ מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל][2]
אמנם
השמש או החזן רגילים להדליק בבית הכנסת אבל כל אדם שמבקשים ממנו להדליק ידליק
בשמחה וזו מצוה ואין לזלזל בה. ובענין זה, פעם לפני הרבה שנים התפללתי בבית כנסת טוויג.
הגענו לחנוכה, הגבאי רבי יצחק טוויג ע"ה כבדני בהדלקת נר חנוכה. עמדתי
ושתקתי, אמר לי, מה אתה מהסס??? אני נתתי את הנר הזה לחכם רבי יעקב בנו של הבן איש
חי - והדליק, ומו"ר אבי נתן לבן איש חי עצמו והדליק! אמרתי לו, יש לך מסורת
של שלושה דורות תן לי ואדליק. ולמעשה, טוב לקיים מצוה זו אך אין להתקוטט בשבילה
אלא האמת והשלום אהבו.
22. חזון
עובדיה-חנוכה עמ' מט, סעיף יד
נוהגים שהשליח ציבור או הרב של בית הכנסת, מדליק
בבית הכנסת את נרות החנוכה, ויש נוהגים שהשמש מדליק.
הדלקה באירועים ציבוריים שאינם בבית כנסת
23. שו"ת
ציץ אליעזר חלק טו סימן ל
אם
מותר לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבה. ב"ה, טו"ב מרחשון תשמ"א.
ירושלים עיה"ק תובב"א. לכבוד התורני היקר הר"ר שמואל כץ
שליט"א. שלום וברכה. יקרת מכתבו קבלתי ועל דבר שאלתו אם מותר לברך על הדלקת
נרות חנוכה במסיבה, הנני להשיבו כדלקמן ובקצרה.
ברור
הדבר שאין לברך, ופוק חזי כמה דיות נשתפכו בקשר למנהג ההדלקה בבית הכנסת ואיך
שאפשר לברך על כך, וכמה מגדולי דורות הקפידו באמת שלא לברך על ההדלקה בביהכ"נ
[הגם שלמעשה כן מברכין כפסק השו"ע]... על כן ברור ופשוט הדבר שאין בכחנו
להוסיף עוד ולהנהיג להדליק ולברך על הדלקת נר חנוכה במסיבות, ויש למנוע זאת,
והמברך מברך ברכה לבטלה, והנמנע יקבל שכר על הפרישה. בברכה ובהוקרה אליעזר יהודא
וולדינברג.
24. שו"ת
יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן נז
ו)
והנה ראיתי מלכים מדיינים מרבני דורינו הי"ו אודות מסיבות הנערכות באולמי
שמחות וכיו"ב בלילי חנוכה, עם המון חוגג, ומשמיעים בהם דברי תורה ומוסר לקרב
את ישראל אל צור מחצבתם, האם רשאים להדליק שם נרות חנוכה בברכות, משום פרסומי
ניסא, לברך את השם במקהלות, וכמו שפשט המנהג הזה בבית הכנסת, או שמא נאמר הבו דלא
להוסיף עלה, ודי לנו לברך על הדלקת נ"ח בבהכ"נ, שהוא מקדש מעט, ויש בו
דמיון לנס שאירע בבית המקדש, ורוב רבני דורנו סוברים כסברא אחרונה דשב ואל תעשה
עדיף...אולם בספר משנת יעקב להגר"י רוזינטל נר"ו (בהל' חנוכה עמוד
ר"ס) כתב לברך, כי פעמים רבות הפרסום במסיבות אלה גדול ביותר, אפי' מן הפרסום
של בהכ"נ, מהקהל הרב הנוהר לשם. ע"ש. ואחרי הודיע ה' אותנו את כל
הנ"ל ביישוב דברי מרן הש"ע בזה, נראה שהנוהגים לברך על הדלקת נרות חנוכה
במסיבות כאלה, יש להם על מה שיסמוכו, כיון שיש בזה משום פרסומי ניסא. ומה טוב
להתפלל שם תפילת ערבית בצבור מיד לאחר ההדלקה, וכפי שנוהגים בבתי הכנסת...השי"ת
יזכנו לראות בהדלקת נרות המנורה בבית קדשנו ותפארתינו, בבוא אלינו משיח צדקנו.
וכמו שרמזו דורשי רשומות, משיח, ראשי תיבות, מדליקים שמונת ימי
חנוכה.
25.
קול צופייך שופטים תשס"ה,
גליון מס' 327
אני
פעם אחת הדלקתי נרות חנוכה בכותל המערבי בחצות לילה כדי שהאדמו"ר
מחב"ד יראה זאת, וכיון שהאדמו"ר הפיץ את הענין שיניחו חנוכיות בכל מקום
ומקום כדי לפרסם הנס, וכוונתו היתה שבכל מקום בעולם ידליקו נרות חנוכה ברחובה של
עיר, אמרתי כשיבא המשיח יתנו לאדמו"ר להדליק את החנוכיה בבית המקדש שהרי לדעת
הרמב"ם הדלקה כשרה בזר. וכשאמרו לאדמו"ר את דברי ביקש לראות
בעיניו את הוידאו של אותו אירוע ולשמוע את הדברים.
26. קול
צופייך וישב תשס"ו, גליון מס' 338
האדמו"ר
מחב"ד זצ"ל ביקש מחסידיו שיפיצו את התורה בכל מקום בעולם. יום אחד החליט
להפיץ את מצות הדלקת נרות חנוכה בכל מקום בעולם.
פעם
אחת הזדמנתי להיות בחנוכה בחו"ל והוזמנתי על ידי נציגי חב"ד
לברך ולהדליק את החנוכיה שהוצבה בכיכר המרכזית. אך לא רציתי לברך על החנוכיה
ברחובה של עיר, וכי מאיפה מצאנו הלכה שכזו? אמרתי לאחראים שנתפלל מנחה ואחר כך
ערבית מדין בית כנסת עראי, ואז נוכל להדליק. אדהכי והכי אני רואה מצד שמאלי עץ
אשוח מקושט ומואר בשלל אורות, כמנהג הגויים. כשראיתי כך, לא ידעתי כיצד אדליק
ואזכיר שם שמים צמוד למקום כל כך טמא שריח עבודה זרה נודף ממנו,
וחשבתי בליבי שאעמוד כשגבי פונה לעץ. והנה בעוד אני מסתובב היתה הפסקת
חשמל בכל האזור וכל האורות כבו, והודיתי לקב"ה על כך וניצלתי את ההזדמנות
וברכתי מהר לפני שיתחדש זרם החשמל.
[1]
רבי יצחק בר ששת פרפת, הוא הריב"ש,
נולד בברצלונה בשנת ה"א פ"ו (1326) ונפטר בשנת ה"א קס"ח
(1408) באלג'יר. הריב"ש היה לגדול הדור לאחר פטירת רבו הגדול והאהוב, ר' נסים
(הר"ן). הוא שימש ברבנות בקהילות רבות בספרד, ובשנת ה"א קנ"א
(1391), בעקבות המהומות האנטי - יהודיות שפקדו את ספרד, ברח הריב"ש לצפון
אפריקה, ושם שימש כרב וכאב בית דין בעיר אלג'יר. בבית דינו שימש הרשב"ץ
כדיין. מאות מפסקיו משמשים מקור לפסקי השלחן ערוך של ר' יוסף קארו.
[2]
סיפור זה הובא בשינוי מועט כמה פעמים בעלוני קול
צופייך: קול צופייך וישלח תשנ"ט, גליון מס' 16; קול צופייך, שופטים תשס"ה,
גליון מס' 327; קול צופייך, וירא תשס"ז, גליון מס' 379. מקץ תשס"ח,
גליון מס' 428.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה