שימוש בתאריך לועזי
1.
לזמן הזה, התאריך ולוח השנה
העברי, עמ' 19 - הרב חיים דרוקמן
זצ"ל
באחת
השנים סיפרו בחדשות שיהודי הגיע למשטרה על מנת להשיב כרטיס אשראי גנוב. "מדוע
דווקא עכשיו?", שאלוהו בפליאה, והלה השיב בפשטות: "הלוא ערב ראש השנה
היום, זה הזמן לשוב בתשובה, שאם לא עכשיו – אימתי?!". סיפור זה בהחלט מרגש,
אך לוקה בחסרון אחד: לא היה זה ערב ראש השנה שלנו – כ"ט אלול, אלא סוף השנה
הנוצרית – 31 בדצמבר... אילו הדבר לא היה עצוב הוא בוודאי היה בדיחה טובה...
מי
שטעם במשהו את הטעם של ראש השנה, מזדעזע כולו כשהוא שומע שמברכים אותו ב"שנה
טובה" ביום הראשון של לוח השנה הנוצרי – הראשון בינואר.
הדבר
המצער ביותר הוא, שבנגע זה, של שימוש בתאריך הנוצרי במקום התאריך המקורי שלנו,
משתמשים יהודים מכל המגזרים – גם יהודים הנאמנים על מסורת ישראל ותרבותה. הדבר
השלילי גם אם מזכירים אחר כך כפיצוי את הביטוי: "למניינם" – אם התאריך
הוא "למניינם" – מדוע אתה משתמש בו?
2.
שמות פרק יב פסוק ב
הַחֹדֶשׁ
הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה:
3.
רמב"ן שמות פרק יב פסוק ב
וטעם:
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים", שימנו אותו ישראל חדש הראשון,
וממנו ימנו כל החדשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר חדש, כדי שיהיה זה זכרון
בנס הגדול, כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר. ועל כן אין לחדשים שם בתורה...וכמו שתהיה הזכירה
ביום השבת במנותינו ממנו אחד בשבת ושני בשבת... -כך הזכירה ביציאת מצרים במנותינו:
"החדש הראשון" ו"החדש השני" והשלישי לגאולתינו, שאין המנין
הזה לשנה, שהרי תחלת שנותינו מתשרי...אם כן כשנקרא לחדש ניסן "ראשון"
ולתשרי "שביעי", פתרונו ראשון לגאולה ושביעי אליה.
4.
תורת משה, פרשת בא, ר' משה
סופר
כתב
הרמב"ן: "אין שם פרטי לחודשים בתורה"... וזה תוכחת מוסר שנכתוב
במכתבים...לא חס ושלום כמספרם של אומות העולם.
5.
דרשות החתם סופר, דרוש לז' באב
תק"ע
ולא
כאותם חדשים מקרוב באו, שכותבים בריש מגילתא מנין לידת משיח הנוצרים וכותב וחותם
עצמו שאין לו חלק באלקי ישראל. אוי להם כי גמלו לנפשם רעה! בתורת ה' מאסו וחכמה מה
להם.
6.
דרשות החתם סופר, דרוש לח' טבת
תקצ"ג
ולא
כאותם חדשים מקרוב באו, שמונים לימי לידת משיחם של נוצרים, הלא יבושו בית ישראל על
תמורה זו!
7.
שו"ת מהר"ם שיק יורה
דעה סימן קעא
בעזהי"ת
יום ב' לסדר ויצא תרל"ט לפ"ק חוסט יע"א.
החיים
והשלום וכל טוב להרב הגדול המופלג בתורה וביראה הישיש כש"ת מוה' יהודא ליבוש
ספיר ני' האב"ד ור"מ דק"ק הומנא יע"א.
מכתבו
קבלתי ובו נשאלתי על דבר מצבה אחת שהעמיד איש בלא רצון הגבאים דחברא קדישא. והמצבה
ההוא נכתבת בלשון עכו"ם וגם פרט השנה הוא באופן כמו שהאומות העולם מונים
להנוצרי ושאל מעלתו אם רשאין להניח המצבה ההוא שם....
אבל
מה שעשו עוד שכתבו מספר השנים כדרך החדשים גם כן בלשון לע"ז זה עבירה כפולה
ומכופלת דמספר החדשים שלהם אינם מכוונים למספר בני ישראל. ומה שסיימו במספר השנים
למספר הנוצרי לדעתי זה איסור דאורייתא...והמונה במספרם נראה לפי עניות דעתי דעובר
באיסור ההוא על "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל
פִּיךָ" (שמות כג, יג)...
8.
שו"ת יביע אומר חלק ג -
יורה דעה סימן ט
נשאלתי
אודות הכותבים אגרות ומכתבים לחבריהם, וכותבים התאריך למנין הנוצרים, אם יש למחות
בידיהם משום ובחוקותיהם לא תלכו. או אין בזה איסור גמור מן הדין.
...נראה
שאם כותבי התאריך הלועזי אינם חושבים בכוונה מכוונת שמנין זה ללידת אותו האיש, רק
לפי שכן נוהגים העולם הבקיאים יותר בתאריך האזרחי, (ובפרט במקומות שגם משרדי
הממשלה מונים למספר הנוצרים.) אין בזה איסור משום ובחקותיהם לא תלכו. הואיל ובאמת
דעת רז"ל היא שאין מספרם מתאים ללידת ישו הנוצרי, וטעות הוא ביד החושבים כן.
ואף אם תמצא לומר שהואיל ונראה שכוונת הנוצרים במספרם זה היא ללידת אותו האיש, כל
מי שכותב התאריך הלועזי בתר דידהו אזיל. מכל מקום הואיל ואין כוונתו אלא לכתוב
התאריך המפורסם יותר אין בזה איסור משום "ובחקותיהם לא תלכו"....
ולכן
העיקר לדינא שאין בזה שום איסור מן הדין. והמקילים בזה יש להם ע"מ שיסמוכו,
אולם מהיות טוב אל תקרי רע, וכל שאין צורך גדול, יש לכתוב החדשים והשנים למספר בני
ישראל. ובפרט פה בארצנו הקדושה. וכשיש צורך בדבר טוב לכתוב מלבד למספרם גם לבריאת
עולם. והנלע"ד כתבתי.
9.
קול צופייך, בא תשס"ד,
גליון מס' 253 [מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל]
הקב"ה מצוה את
ישראל ואומר להם 'החודש הזה לכם ראש חודשים', ללמדם שלא ימנו את סדר השנה לפי
חודשים לועזיים )ינואר פברואר
וכו'), אלא אך ורק לפי סדר החודשים העבריים, והחודש הראשון הוא חודש ניסן, וכל מי
שמשנה מכך ומתרגל למנות את חודשי השנה הלועזיים, הרי שהוא כופר בתורת ישראל. זאת
ועוד, יש אומרים שיש איסור חמור להשתמש בחודשים הלועזיים, בדבר כיון שהם נקראים על
שם עבודה זרה שיש בעולם. ועל כן יש למנות רק עפ"י חודשים עבריים בלבד. ואם
אין בררה אחרת, העצה היעוצה היא למנות תאריך לועזי בסוגריים (עיין לרמב"ן שמות יב, ב' ד"ה 'ולפי מדרשו').
10.
קול צופייך, ויקהל תשס"ד,
גליון מס' 259 [מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל]
לצערנו,
כיום אין ידיעה בקרב הציבור הכללי בעניין חשיבותו של התאריך העברי, ויש אנשים
שחושבים שביום התשיעי לחודש אוגוסט הלועזי הוא יום תשעה באב, ולא יודעים כלל
חשבונות יהודיים. ואם לא די בכך, יש מקומות שבהם הבנקים לא מבינים כלל את התאריך
העברי הרשום על גבי הצ'קים, ולא מתעסקים אלא בתאריך לועזי ודורשים זאת מהלקוחות
שלהם. ולמעשה, יכתוב את התאריך העברי, ולידו יכתוב בתוך סוגריים את התאריך הלועזי.
[ויש שמוסיפים אחרי תאריך לועזי "למניינם"[1]]
שמות החודשים או מספרים
11.
שו"ת יביע אומר חלק ג -
יורה דעה סימן ט
אך
יש להעיר להם שלא יקראו את החודש ינואר החודש הראשון, או פברואר השני. וכו'. וכן
בכתיבה. אלא יש לבחור הרע במיעוטו שיקראום בשמותם המפורשים.
12.
שו"ת ציץ אליעזר חלק ח
סימן ח
ועוד
זאת כידוע אין המנין האזרחי שמונים בו מכוון בכלל למנין אותו האיש, וכבר האריך
להביא את ההוכחות הברורות לכך ידידי הגר"ע יוסף שליט"א בספרו שו"ת
יביע אומר ח"ג יו"ד סי' ט, קחנו משם.
(ח)
והנה היביע אומר שם מציע כשכותבים לפי מנינים להזכיר במפורש שמות החדשים שלהם ולא
לכתוב בספירה של החדש הראשון או השני וכו', ואני כתבתי לו דלפי דעתי להזכיר במפורש
שמות החדשים שלהם הוא יותר גרוע כי כפי ששמעתי בבירור שמות החדשים שלהם מכוונים
לשמות אלילים, ויוצא איפוא שדווקא כשמזכיר במפורש שמות החדשים שלהם אז הו"ל
כמזכיר שם עכו"ם...ולכן עדיפא יותר שיכתוב בסתם במספרים השנה והחדש שלהם,
ויזהר שלא להזכיר שהוא לספירת הנוצרים כגון לסיים בלשון לספה"נ, או יותר טוב
שיסיים בלשון למה"נ, ור"ל למנהג הנהוג, דהיינו שזהו המנין אזרחי הנהוג,
ומרמז בזה שני דברים, ראשית שבא לאפוקי שאינו מכוון כלל לספה"נ, ושנית שבא
כמתנצל שלא לתופסו כעוזב בזה המנין היהודי כי בהכרח הוא שמשתמש במנין זה בהיות
שהוא המנין האזרחי המקובל וזקוק לו זה לצרכי מסחר, וכדומה, [וכשכותב למנהג הנהוג
הרי הוא ככותב למספרם שמצינו לכמה שכתבו בכזאת, עיין לדוגמא בשו"ת חות יאיר
סי' קפ"ד וכן בשו"ת חתם סופר חאה"ע ח"א סי' מ"ג עיין
שם].
