פרוזבול לשנת
תשפ"ב
נוסח
השטר וסיכום ההלכות
על
פי פסקי מרן הראשון לציון
הרה"ג
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
ובנו
ממשיך דרכו מו"ר
הרה"ג
הרב שמואל אליהו שליט"א
רב
העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית
אופן
וסדר עשיית פרוזבול לספרדים:
1.
המלוה מכין שטר פרוזבול (ראה נוסח הפרוזבול
לקמן), ומעמידים שני עדים כשרים שומרי מצוות, ורצוי שלא יהיו קרובים, ויזהרו העדים
שהתאריך יהא מדוייק.
2.
אין צורך לפרט שמות האנשים שחייבים לו, ואם רוצה
להחמיר על עצמו ולפרט שמות החייבים לו - יכול לרשום שמם מאחורי שטר הפרוזבול.
3.
אחד העדים מכין מטפחת, והמלוה תופס את המטפחת
ואומר: "אתם העדים, קנו ממני קנין גמור ושלם שאני מזכה על ידכם קרקע כל שהוא
לכל אחד מבעלי חובותשחייבים לי (ולאשתי) שאין להם קרקע".
4.
אחר שעזב את
המטפחת ממשיך ואומר: הוו עלי סהדי שאני מוסר כל חוב שיש לי (ולאשתי) לביה"ד
של עיה"ק... ת"ו הרה"ג... הרה"ג... הרה"ג... שאגבנו כל
זמן שארצה.
5.
העדים חותמים על שטר הפרוזבול ומוסרים אותו
למלוה שיראנו ללוה בעת גבית החוב.
6.
כתב ה"בן איש חי" כי אחרי
שכותבים הפרוזבול טוב להלוות משהו לחברו וזמן הפירעון יהיה בשנת השמיטה, ויחזיר לו
אחרי השמיטה ויאמר לו, אתה פטור מלשלם כי עברה השמיטה. בדרך זו ירוויחו קיום מצוות
שמיטת כספים בלי פרוזבול. וגם אישה יכולה לעשות כן עם חברתה, שתלווה ממנה כיכר לחם
או תבנית ביצים וכשתחזיר לה את הערך שלו במוצאי השביעית תאמר לה: את פטורה מלהחזיר
לי. ואם תיתן לה אחר כך במתנה תבוא עליהן ברכה.
שטר
פרוזבול לספרדים
בפנינו עדים החתומים מטה בא לפנינו ______________________ ואמר לנו: קנו ממני
בקנין גמור ושלם, במנא דכשר למקניה ביה. איך אני מזכה על ידכם קרקע כל שהוא שיש לי
לכל אחד מבעלי חובות שחייבים לי (וחייבים לאשתי) שאין להם קרקע לכתוב עליו
פרוזבול. וקנינו קנין גמור ושלם במנא דכשר למקניה ביה מיד הנזכר לעיל. ובכן אמר
לנו: הוו עלי סהדי שאני מוסר כל חוב שיש לי ולאשתי לבית דין הצדק אשר פה
עיה"ק ירושלים תובב"א:
הרה"ג דוד לאו
שליט"א – הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול
הרה"ג יצחק יוסף
שליט"א – הראשון לציון הרב הראשי לישראל
הרה"ג מיכאל עמוס שליט"א
– חבר בית הדין הרבני הגדול
שאגבנו כל זמן שארצה. ועל דבר אמת
חתמנו שמותינו פה
עיה"ק ____________ בתאריך___ לחודש אלול, שנת ה'תשפ"ב ליצירה,
והכל שריר ובריר וקיים.
_____________________עד
_____________________
עד
š›š›
אופן
וסדר עשיית פרוזבול לאשכנזים:
1.
המלוה מכין שטר פרוזבול (ראה נוסח
הפרוזבול לקמן).
2.
אחד הדיינים מכין מטפחת.
3.
המלווה אומר לפני הרבנים (הדיינים) "הן שנה
זו וכו' עד כל זמן שארצה".
4.
כשאומר "ונותן לכם במתנה בקנין
ארבע אמות קרקע מההאדמה שיש לי" יתן לו הדיין מטפחת, ואחר כך ימשיך לומר "עד
שארצה".
5.
הדיינים חותמים על הפרוזבול ומוסרים
אותו למלווה.
6.
הרוצה להחמיר על עצמו – ירשום המלווה
שמות הלווים מעבר לדף.
7.
מלווה אשכנזי שלא מוצא שלושה תלמידי
חכמים יכול להשתמש בפרוזבול נוסח הספרדים ולפי ההוראות הכתובות שם.
8.
אם אין אפשרות לכתוב השמות מעבר
לפרוזבול, אפשר להדביק נייר ולכתוב את השמות.
9.
כתב ה"בן איש חי" כי אחרי
שכותבים הפרוזבול טוב להלוות משהו לחברו וזמן הפירעון יהיה בשנת השמיטה, ויחזיר לו
אחרי השמיטה ויאמר לו, אתה פטור מלשלם כי עברה השמיטה. בדרך זו ירוויחו קיום מצוות
שמיטת כספים בלי פרוזבול. וגם אישה יכולה לעשות כן עם חברתה, שתלווה ממנה כיכר לחם
או תבנית ביצים וכשתחזיר לה את הערך שלו במוצאי השביעית תאמר לה: את פטורה מלהחזיר
לי. ואם תיתן לה אחר כך במתנה תבוא עליהן ברכה.
שטר
פרוזבול לאשכנזים
במושב
שלושה דיינים כאחד היינו, ובא לפנינו _____________________ואמר
לנו: "הן שנה זו היא שנת השביעית ויש לי חובות בשטר ובעל - פה על אילו אנשים,
והריני מוסר לכם פרוזבול, ונותן לכם במתנה בקנין ארבע אמות קרקע מהאדמה שיש לי,
ועל ידי אותה קרקע הרשתי לכם לגבות את כל חובותי שיש לי על אנשים. ומעתה תהיו לי
דיינים ותגבו ותקבלו עבורי את החוב ואם לא תגבו אתם מעכשיו, כיון שמסרתי לכם
פרוזבול זה הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה".
ואנחנו
בית הדין שמענו דבריו ויפינו את כוחו שלא ישמטו חובותיו ויגבה אותם על ידי פרוזבול
זה כתקנת הלל וחכמינו ז"ל.
ועל
דבר אמת חתמנו שמותינו בעיר_______________ יום ___________________
אלול
ה'תשפ"ב ליצירה והכל שריר ובריר וקיים.
נאום _____________________
דיין
נאום
_____________________ דיין
נאום
_____________________דיין
š›š›
הלכות
פרוזבול[1]
תקנת עריכת פרוזבול ודיניו
"כשראה הלל הזקן שנמנעו העם מלהלוות
זה את זה ועוברין על הכתוב בתורה: 'השמר לך פן יהיה דבר' וגו', התקין פרוזבול כדי
שלא ישמט החוב עד שילוו זה את זה" (רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פ"ט
הט"ז).
מהות התקנה היא שהמלווה מוסר את חובותיו
לבי"ד ועי"ז אין השמיטה משמטת חובות אלו, כיון שחובות של בית דין אינם
נשמטים ונמחקים, שנא': "אשר יהיה לך את אחיך" - ולא בי"ד (ספרי
פרשת ראה פיסקא קי"ג).
פרוזבול היא מילה בארמית המורכבת משלוש
מילים: "פרוז, בולי, בוטי", ובתרגום לעברית: "תקנת עשירים
עניים".
לדעת הרמב"ם פרוזבול מועיל רק בזמן
הזה, ששמיטת כספים מדרבנן, כי הם אמרו והם אמרו, אולם לדעת הראב"ד פרוזבול
מועיל אף כשהשמיטה מן התורה, משום "הפקר בי"ד הפקר".
תקנת הפרוזבול
א. מלוה הרוצה שלא ישמטו חובותיו - יעשה
שטר פרוזבול עד ראש השנה של השנה שמינית.
גדר בית הדין
ב. לדעת השו"ע צריך לכתוב את
הפרוזבול ע"י בי"ד חשוב הבקיאים בדין ובענין השמיטה, שהרבים המחו אותם
עליהם, ולכך נראה שעדיף בתי דין מטעם הרבנות שנבחרו ע"י נבחרי ציבור והמדינה
מכירה בם, כך שסמכותם גדולה יותר מבתי דין פרטיים השייכים למגזר מסויים, אבל לדעת
הרמ"א סגי בכל בי"ד.
דיני ואופני כתיבת פרוזבול
ג. אין כותבים פרוזבול אא"כ יש ללווה
קרקע, ואפי' קרקע כל שהוא מועיל לכתוב עליו פרוזבול, ומספיק בקרקע המושכרת או
המושאלת לו, ואם גם זה אין לו (כגון: בחורי ישיבה שאין להם קרקע משלהם כלל) - יכול
המלוה להקנות לו מקרקעותיו.
ד. יכול המלווה להקנות ללווה קרקע, אפי'
אם עומד ואומר שאינו חפץ לזכות בקרקע של אחרים, וזה אחד מן הקולות שבפרוזבול.
זמן כתיבתו
ה. זמן עשיית הפרוזבול הוא עד סוף השנה
השביעית, ומועיל לכל החובות שנוצרו עד זמן כתיבתו, אבל מה שהלוה אחר כך - נשמט.
ו. אפשר לכתוב פרוזבול בלילה.
ז. אפשר לעשות שליח לכתיבת פרוזבול, ולכן
אשה שהלוותה לחברתה כסף - תעשה את בעלה שליח לכתיבת הפרוזבול.
ח. עדיף שהעדים לא יהיו קרובים.
פרוזבול בחו"ל
ט. מלוה שנמצא בארץ ישראל ולווה בחוץ לארץ
- יכול למסור חובותיו כל זמן שלא נכנס ר"ה של השנה השמינית בא"י. אך
מלוה שנמצא בא"י וכבר נתקדש ליל ר"ה של השמינית, והלווה הוא בן חוץ לארץ
ועדיין לא נכנסה אצלו ר"ה השמינית - באנו למחלוקת גדולה אם יכול למסור
חובותיו בעל פה לבית דין, ועל כן יעשה שאלת חכם.
דין מסירת פרוזבול בע"פ
י. מסירת פרוזבול בע"פ בפני עדים ולא
על הכתב - יש הסוברים שמועילה רק לתלמידי חכמים, ויש אומרים שמועילה לכל אדם.
לפיכך בשעת הדחק, כגון: מלוה הנמצא בארץ ישראל ששכח ולא עשה פרוזבול - רשאי למסור
את חובותיו לבי"ד בע"פ בליל ר"ה של השמינית, כשהלווה הוא בן
חו"ל, ועדיין לא נכנסה אצלו ר"ה השמינית.
מלוה עם הארץ
יא. אדם שהמלוה שלו עם הארץ, הלוה צריך
לדעת אם המלוה כותב פרוזבול או לא, ואם הוא יודע בו שלא כתב - יתן לו את החזר
ההלוואה לפני ראש השנה. שאם לא יחזיר לו לפני ר"ה, ויבוא המלווה ויבקש את
כספו - יעבור על "לא יגוש", ובכך הלוה מכשילו. ובכל פעם שיתבע ממנו אחרי
ר"ה - עובר המלוה על "לא יגוש", והלוה מדין "לפני עור לא תתן
מכשול".
יב. אם אין ללווה כסף לפני ר"ה לשלם
את חובו - ילך למלוה ויסכם איתו על מועד אחר לפרעון החוב, היינו לאחר ר"ה,
ואז אין חיוב לעשות פרוזבול, כדין הלואה שזמן פרעונה אחר עשר שנים.
כמה פרוזבולים צריך?
יג. אדם שהלוה לחמשה אנשים - מספיק לו
פרוזבול אחד, ומעיקר הדין - א"צ לפרט שמות הלווים. אבל שמא יבוא אחד הלווים
ויאמר שכוונת המלוה בפרוזבול היתה על לווים אחרים ולא עליו, ואף שמצד הדין אין אנו
מאמינים ללוה אלא למלוה, העצה היעוצה למלוה אם רוצה להחמיר על עצמו - לכתוב שמות
הלווים מאחורי שטר הפרוזבול.
יד. חמישה אנשים שהלוו לאדם אחד - צריך
לכל מלוה פרוזבול אחד.
אבד הפרוזבול
טו. מותר לגבות חוב על סמך פרוזבול שאבד,
ולא עוד אלא נאמן המלווה לומר: "פרוזבול היה לי ואבד".
שמיטת כספים בזמן המשיח
הכותב פרוזבול בזמן הזה, ובערב ר"ה
בא משיח צדקנו ומנהיג שמיטה ושמיטת כספים מן התורה, בכ"ז לא נשמטים חובותיו
למרות ששביעית משמטת בסופה, מכיון שהמלוה עשה את הפרוזבול כדת וכדין בסוף שנת
שמיטה בזמן שנהגה שביעית מדרבנן, ונחשב כאילו אמר לו: "על מנת שלא תשמטני
בשביעית" שמועיל אפילו במקום שנוהגת שביעית מהתורה, ותנאו קיים ואין השביעית
משמטת, כי התנה בממון שהדין שתנאו קיים, ואינו חשוב כאומר: "על מנת שלא תשמט
השביעית", ואין לו דין של "מתנה על מה שכתוב בתורה" שתנאו בטל.
ועכ"ז אנו ממליצים ע"ד שאמרו חז"ל (עיין נדה ע' ע"ב) כי משה
ואהרן עמהם, א"כ נשאל להם והם יפסקו לנו את ההלכה, ויה"ר שיהא בעגלא
ובזמן קריב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה